מרי שלמה בן אברהם היה מחכמי הישוב בני עוכרת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני עוכרת נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: צאלח, אשרס ואברהם. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם בנו ומרי יוסף אשרס.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
מרי שלמה בן אברהם עואץ' היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בן יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עואץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי.
בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד...
מרי שלמה בן בניה היה מגדולי חכמי צנעא במאה הי"ד. הוא התפרסם בזכות תלמידו מרי יוסף בן יפת הלוי, גדול האסטרונומים בתימן (ע"ע), ומחבר הספר נר ישראל או עיבור יוסף הלוי. הספר עוסק בלוח השנה העברי ובחישובי עברונות ותקופות.
חי בצנעא. לגבי תקופתו ישנן שתי דעות: רצהבי כותב כי מרי יוסף הלוי חיבר את ספרו בשנים קל"א-קמ"ט (1371-1389), בהסתמך על רוב כה"י בהם מתחיל הלוח ממחזור רע"א. לפי זה, רבו חי...
מרי שלמה בן ברהין-אברהם נולד בעיר סנואן שבמחוז חוגריה, באמצע המאה הי"ט כנראה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים והחכמים במחוז חוגריה בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא מוזכר עם מרי יחיא בן דוד, אביו של מרי חיים סנואני, גדול המקובלים בדרום תימן בדור העלייה לארץ. שם אביו ברהין, כנראה אברהם, שכן תושבי שרעב טוענים כי המוסלמים בשרעב אסרו על היהודים להיקרא בשם אברהם, ולכן חיפשו היהודים כינויים המזכירים...
ר' שלמה בן דוד היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב בית סלם שבמחוז חימה, ממערב לצנעא, בשנת תקפ"ה (1725).
הוא חתום עם פלוני בן משה על שטר מכירת חצי סידור וחצי "פרשה", ביום שני שנת בל"ו לשטרות (תקפ"ה). המוכרת היא מרת מלאח בת חיים, והקונה הוא ר' סעיד בן שוכר אלאכלופי. גוף הסידור נכתב בישוב בית רדם, בשנת ת"ח (1648), במימון ר' סעדיה בן זכריה צברי. כת"י נמכר בשנת תכ"ט (1669) לר' אברהם בן יצחק...
ר' שלמה בן דוד בן מימון הזמין ומימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם בעיר טוילה בשנת אתת"כ לשטרות (רס"ט - 1509). את הרמב"ם העתיק הסופר ר' כלף בן דוד אלטוילי (ע"ע). בכה"י הלכות הרמב"ם ספרים נזיקין ושופטים. בכה"י של"ג דפים, והוא מורכב משני כתבי יד לפחות: הראשון נכתב בעיר סוד מצפון לצנעא, מקום מגורי משפחתי בתימן, ע"י הסופר ר' יתר בן כוכב הלוי בשנת רנ"א (1491). חשיבות כתב היד גם בעובדה, כי הסופר העתיק את...
מרי שלמה בן דוד בן עמרם העתיק את משנה תורה וחיבר שו"ת במאה הי"ד, לא ידוע מקומו. בכה"י קפ"ב דפים: ספר המדע צ"ט דפים. כה"י אינו שלם, דפים 90- 99 בכתיבה מאוחרת ובסופם "שלמה בן דוד בן עמרם". יתכן, כי חלק זה מאוחר למאה הי"ד. בשולי הדפים בכתיבה שונה שאלות ותשובות בנושא טעמים למצוות התורה.
ספר אהבה לרמב"ם בדפים 100ב'-182ב', ובסופו כתוב, כי הסתיימה מלאכת ההעתקה בו' במרחשון קל"ז (1377), במימון...
ר' שלמה בן זכריה בן סעדיה כתב אפוקליפסה שבתאית בתימן הידועה בשם גיא חזיון או בשם כף החיים, בסוף שנת תכ"ו או בתחילת שנת תכ"ז (1666). לא ידוע מקומו.
אירועי השבתאות בשנים אלו בתימן גרמו בסופו של דבר לגלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679). על אירועי השבתאות והאפוקליפסה ראה גרשון שלום קבץ על יד תש"ו, ע' ק"ה-קמ"א, ויוסף טובי, מכתביהם, ע' 51-52.
ר' שלמה בן חטר בן יוסף העתיק סידור בשנת אתת"י לשטרות (רנ"ט - 1499), לא ידוע מקומו. אין בידי להוסיף פרטים, כיוון שבידינו הגיע רק דף הקולופון של הסידור.
ר' שלמה בן יהודה בן זכריה העתיק סידור במאה הי"ז- י"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.
בכה"י רנ"ח דפים, והוא חסר וכרוך בבלבול. בראש כה"י כ"ז דפים מסידור מאוחר יותר עם הוראות וכללי תפילה, ולוח משנת תס"ב (1702), עד סוף מחזור רצ"ו. בכה"י נכרכו יחד שרידי כתבי יד נוספים לצורך שימור, כמו: דף מהלכות קריאת שמע ברמב"ם, דף מחומש בראשית ועוד.
בקולופון כתוב: 5"השלמתי סדר התפילה...