מרי שלום בן יחיא בן מרי חיים בן יוסף קורח נולד בצנעא בשנת תרל"ג - 1873. עסק בפעילות ציבורית, כתב מספר חיבורים והעתיק ספרים שונים. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בירושלים. ראה באנציקלופדיה ע' 567.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו אלי פרטים נוספים משני מקורות. בספרו של הרב שלום מנצורה מתוארת בקשתו לנסוע מצנעא במטוס, וכיצד הרב מנצורה סייע בידו אצל האימאם להשיג רשיון לטוס במטוסו של האימאם....
מרי שלום בן יחיא בן מרי יוסף קורח נולד בצנעא בשנת תרל"ג (1873). למד תורה אצל זקינו מרי יוסף, אשר שימש רב במצרים, ואצל אביו. התפרנס ממלאכת אריגה אצל ר' אברהם משרקי, מגדולי המשוררים בזמנו, ואף ממנו למד את השירה. לאחר שהתקשה במלאכה זו עקב המאמץ הפיזי הכרוך בכך, למד צורפות ארבע שנים אצל מרי חיים כסאר, והפך להיות צורף עצמאי עד לרעב בשנת תרנ"ח (1898). לאחר הרעב הלך לעיר חימה שבמרכז תימן, ושם התפרנס...
מרי שלום בן סעדיה קורח נולד בצנעא בשנת תק"ל (1770). הוא אביו של מרי יחיא קורח מחבר הספר מרפא לשון, וזקינו של מרי עמרם קורח, הרב הראשי האחרון לתימן ומחבר הספר החשוב סערת תימן. בנו מרי יחיא נולד בזקנותו בשנת ת"ר (4018).
הוא התפלל בכניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא והיה ממנהיגי בית הכנסת. הוא התנהג בחסידות ופרישות ונמנע מלאכול בשר בהמה מחשש שנפגם הסכין, והיה אוכל רק בשר עוף. הוא התפרסם...
מצאתי כת"י ובו דף הספד על ר' סעדיה בן חיים קורץ. יתכן כי היה מנהיג באחד הישובים במרכז תימן. עפ"י הערכה כה"י מן המאה הי"ט-כ'. בכותרת כתוב: "הספד על אחי... סעיד בן כמ"ו חיים קורץ". כתוב בעברית ובערבית עם שמות המשתתפים באבל. בסוף כה"י כתוב: "נפטר יום ה', ט' לחודש אדר בסד' ויקרא אל משה. תוכל זאת האגרת... אל יד יצנופו בתפארת הנזכרים באגרת".
מרי סעדיה קחזם היה רב ומנהיג במחוז בעדאן שבדרום תימן בתחילת המאה העשרים. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט.
מרי שלום קחזם היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב מוגמה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר מוגמה נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: קחזם, אלדלה, חובארה, ריעאני, רחבי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
מרי יחיא קטיעי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נראה, לפי זה, כי אין מדובר בסופר ר' יחיא בן דוד קטיעי שהעתיק את המשנה בצנעא בשנת תקט"ו (1755) (ע"ע הבא).
הוא חתום על אחת האגרות העוסקות בפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט בנושא סעודות רבים, האם לשמר את מסורת הקדומה בתימן, שאחד מברך לכולם כפי שהכריעו הרבנים הראשיים מהרי"ץ, מרי יוסף קארה ואחרים, או לנהוג כשו"ע שיש לברך בכל שולחן כפי...
ר' יחיא בן דוד קטיעי העתיק משנה סדר זרעים עם פירוש הרמב"ם בצנעא בשנת תקט"ו (1755). את המשנה העתיק לכבוד של מרי יחיא בן נשיא הקהילה ר' שלום בן אהרן עראקי.
בקולופון כתוב:
"נשלמה זאת המשנה סדר זרעים בס"ד יום רביעי כ"ח בחודש אייר שנת ו@44הק@55ימו@44תי@55 (תקט"ו - 1755) עליכם רועה אחד ירעה אתכם את עבדי דוד. ונכתבה על שם החבר הטוב הדומה לעץ רטוב... כה"ר יחיא לעולם אכי"ר בן אדונינו...
ר' משה בן מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי העתיק קובץ בעיר צנעא, כנראה, בשנת תנ"א (1691). עפ"י ייחוסו, הוא בנו של מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי הדיין - הסבא מצנעא, ועפ"י זה קבעתי את מקומו בצנעא.
בכה"י קפ"ב דפים, והוא קובץ ובו ספר בן סירא, מעשה יהודית, מעשיות, פתרון חלומות ועיבור השנים, מאה ברכות עם פירוש חידושין ועוד. יתכן, והעתיק תכלאל שלם, שקובץ זה הוא חלק ממנו.
בדף 139 בסוף הבקשה...