מרי שלום בן יחיא קהא היה מחכמי הישוב ג'חזאן שליד העיר נאדרה, מדרום למחוז עמאר שבדרום תימן, בשנים שלפני העלייה לארץ.
התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר. היה תלמיד חכמים חריף. את כמיהתו לארץ ישראל כתב על גבי הכריכה של הספר עין יעקב שהיה ברשותו.
מרי שלום בן יחיא קהא היה מחכמי הישוב ג'חזאן שליד העיר נאדרה, מדרום למחוז עמאר שבדרום תימן, בשנים שלפני העלייה לארץ.
התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר. היה תלמיד חכמים חריף. את כמיהתו לארץ ישראל כתב על גבי הכריכה של הספר עין יעקב שהיה ברשותו.
מרי יחיא קהלאני היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז בדרום מערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט.
עפ"י מסורת שבידי ר' שלום צדוק מישמח משה, הוא לא נולד במנאכ'ה אלא היה עני והגיע לעיר מנאכ'ה לצורך פרנסה ללא משפחה. לאחר שלימד תורה לילדים והבינו את גדלותו בתורה קדמוהו ומינוהו לרב העיר, דאגו לו לפרנסה מכובדת, והוא עשה חיל הן בהרבצת תורה והן בעסקיו. הוא זכור...
מרי שלום קהלאני היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', דהבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי אהרון גראמה, מרי שלמה נהארי ומרי יחיא אלשיך.
שמו ידוע...
מרי שלום בן מרי יחיא קהלאני נולד בעיר מנאכ'ה בסוף המאה הי"ט. הוא בנו של מרי יחיא, רב העיר מנאכ'ה (ע"ע קודם).
הוא שימש רב הקהילה היהודית באסמרה שבחבש, כנראה, בתחילת המאה העשרים.
ר' שלמה בן שלום קהלאני חתום על חוב של כתובה בישוב מלחאן בשנת תרע"ז (1917), לאחר חתימת ר' יחיא בן יחיא אלעדוי. החוב רשום לסלימאן בן שלום קהלאני.
היה, כנראה, מנכבדי וממנהיגי הקהילה. קשה לדעת האם חתם על חוב של עצמו או שמדובר בשני אישים. יתכן מאוד, כי חתם על החוב של עצמו לאחר גירושיו מאשתו.
ר' חיים בן סעדיה קוביסי חתום עם מנהיגי הישוב היהודי בעיר מעבר מדרום לצנעא ביום ראשון, י"ד באייר ברנ"ט לשטרות (תש"ח - 1948), על קבלת כספי הסיוע לעניים אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. הוא נמנה עם מנהיגי הקהילה ר' יחיא בן שלמה סעיד כ'ברה, ר' סעיד בן חיים ונה ור' חיים בן סעיד קוביסי, ואולי, שימשו בית דין של העיר.
סכום הסיוע הוא ל"ב ריאל, שהגיע לעניי העיר באמצעות ועד הרבנים בצנעא והשליח ר...
מרי שלום קומלי היה דיין בעיר דמת באמצע המאה הי"ט.
הוא חתום על פס"ד מיום שישי, ח' בסיון תרי"ח (1858) בעניין החזקת קטינה יתומה מאב. אתו חתומים: מרי יחיא בן שלמה ומרי שלום בן משה. הוא חתום שלישי.
יתכן, והוא הסופר ר' שלום בן שלמה קומלי, אשר העתיק חמשה כתבי יד בישובים צראח וגובאן בשנים תרכ"ב-תרכ"ד (1862-1864). זאת בהסתמך על השוואת המקום והזמן, פער של ארבע שנים, ומקום הישוב גובאן...
ר' שלום בן שלמה קומלי העתיק חמשה כתבי יד בשנים תרכ"ב-תרכ"ו (1862-1866). יתכן, כי הוא הדיין מרי שלום' קומלי מהעיר דמת, לא הרחק מהישוב ג'ובאן (ע"ע קודם).
הוא העתיק מעמדות, מדרש חמדת ימים לתורה, דיואן, סידור וסדר הושענות.
כה"י הראשון הוא מעמדות (כת"י ירושלים 5856°8) שהעתיק בשנת תרכ"ב (1862) בעיר דראח. בכה"י ק"ד דפים. בדף 2ב': "אתחיל לכתוב סדר מעמדות כפי הסדר בשיר היחודות אלא יד...