מרי יוסף קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני י"ד באייר בפ"ה - תקל"ד - 1774 נכתב בפנקס, כי אהרון בן מרי יוסף קארטה גירש את אשתו לולוה בת אברהם עמראני. היה להם ילד שעבר לחזקת האם.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש הרון בן מ' יוסף אלקארטה את אשתו לולוה בת אברהם אלעמראני, וקיבלה בגדיה ומצע וכיסוי. ומחלו זה לזאת על מה שנשאר, אם נשאר, אצל...
מרי יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך ששה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, העוסקים בבניו: אברהם, שלמה ושלום בשנים תקכ"ה - תקל"ו (1765 - 1776). ארבעה מהאיזכורים קשורים בבנו אברהם.
ראשית, ביום רביעי כ"ו במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה מתחייב לשלם חצי קרוש ליוסף כהן.
שנית, ביום רביעי ד' באלול בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב...
ר' יחיא בן משה בן שלום בין יחיא קארטה העתיק חמשה כתבי יד לפחות בצנעא באמצע המאה הי"ח.
הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים. בעבר פרסמתי כתב יד בו העתיק שני חיבורים, וכעת אני מפרסם שלושה כתבי יד נוספים שהעתיק. כה"י אשר העתיק הם מהשנים תק"א (1741) - תקי"ח (1758). אולי הוא נכדו של ר' שלום בן זכריה (יחיא) קארטה (ע"ע הבא).
כתב היד הראשון (כת"י ירושלים) הוא שו"ע טור יו"ד שנעתק בשנת תק"א (...
ר' שלום בן זכריה קארטה העתיק ספר הלכות שחיטה בט"ו באייר שנת תנ"ו (1696), בישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן.
הוא היה מלמד תינוקות, ועפ"י דבריו בקולופון מצבו הכלכלי היה קשה.
יתכן, והוא סבו של הסופר הפורה ר' יחיא בן משה בן שלום בן יחיא קארטה, אשר העתיק בצנעא חמשה כתבי יד באמצע המאה הי"ח. השמות יחיא וזכריה הם שמות נרדפים, וקיימת התאמה בזמן, פער של כחמישים שנה בין הסבא לנכד, והתאמה במקום...
ר' חיים בן שלום קארני העתיק את התורה חומשים שמות - דברים עם תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, הפטריות ועוד, בשנים תרנ"ג - תש"ג (1893 - 1942). הוא היה מלמד תורה לתשב"ר בעיר עמראן, מצפון לצנעא.
כ"ג דפים בחומש שמות, כ"ג דפים בחומש במדבר, חומש דברים חמשה דפים והפטריות כ"ט דפים. חסרים דפים. גודל הדף הוא ענק, 22x37 ס"מ. עפ"י דברי הכותב בקולופון, הוא התכוון להשלים את פירוש ההפטריות לרז"ה - רבי זכריה...
מרי יוסף קארני היה מחכמי הישוב בני זיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני זיד נמצא ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עמר, קארני, נהארי, עקבי, גראדי, מימוני, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם יעקוב ומרי יחיא מהאצרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
ר' סעדיה בן שלום קבאלי העתיק את מדרש מגילת אסתר בישוב אלנאבאת במחוז חימה ממערב לצנעא, ביום שלישי, י"א בתמוז תכ"ב (1662). את המדרש חיבר מרי דוד עדני מחבר מדרש הגדול.
בכה"י מ"ח דפים, בשולי הדפים פירוש מילים קשות מספר המרגלית.
בקולופון כתוב:
"נשלם מדרש מגילה בעזרת מי שבחר בישראל וקראם סגולה, בתלתא בשבא דהוא חד עסר יומין לירח תמוז שנת אתתקע"ג שנין לשטארי (תכ"ב - 1662),...
מרי חיים בן שלמה קביסי היה חכם בישוב בית מחראס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר בית מחראס נמצא בנפת גהראן, מדרום לצנעא, לא הרחק מהעיר מעבר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בשארי, כ'ולאני, מגיחה, מחבוב, קוחטה, קביסי ? ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה דאוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
ר' סעדיה בן דוד קדיס הזמין ומימן העתקת ספר אלכאפי - המספיק במאה הי"ז. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הסופר הוא ר' סעדיה בן נחום בן עודד בן ישע בן דוד הלוי.
מרי סעדיה קהא היה דיין בצנעא במאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד ומתי שימש בדיינות, להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח.
הוא מוזכר ברשימת חמשת הדיינים בצנעא במינוי זמני. הדיינים הם: מרי סעיד קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעיד נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעיד תנעמי. עפ"י לוח הזמנים נראה, כי דיינים אלו שימשו בדיינות לקראת אמצע המאה הי"ח, שכן, מאמצע המאה הי"ח הרכב בית דין היה קבוע ויציב בראשות מהרי"ץ.
...