מרי יוסף בן שלום קארה נולד בצנעא בשנת תקכ"ט - 1769. הוא מתלמידיו של מהרי"ץ ומממשיכי דרכו. היה דיין בבי"ד, ומשנת תקע"ב - 1812 נבחר לרב ראשי וראב"ד. חיבר ספר בהלכות שחיטה "זבחי אלהים". תשובותיו ופסקיו ממשיכים להתפרסם עד היום. נפטר בי"ז באלול תר"ט - 1849. ראה באנציקלופדיה ע' 549 - 551.*
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי כתב יד שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי במאה הי"ט, והוא ספר השחיטה מקור...
מרי יוסף בן שלום קארה נולד בצנעא בשנת תקכ"ט (1769). מקור משפחתו, כנראה, מהישוב אלקארה שבמרכז תימן. נראה, כי היה לו אח צעיר יותר בשם יחיא (ע"ע).
הוא היה מתלמידיו המובהקים ביותר של מהרי"ץ וממשיך דרכו. הוא התפלל בנוסח השאמי בכניס אלאוסטא, שלא כרבו, ולאחר מכן בכניס כוחלאני. בשנת תקע"ח (1818) בעת המצור על צנעא - מרד בכיל הוא נפצע.
בשנים תקס"ח-תקס"ט (1808-1809) נפטרו שלושת הדיינים:...
ר' יוסף בן שלמה קארה חתום על שטר מכירת כתב יד, ומסתבר, כי היה מנהיג באחת הקהילות במרכז תימן.
הוא חתום על שטר בשנת. תרמ"ב (1882), העוסק במכירת כת"י של פירוש רש"י לתורה מהמאה הט"ז. בכת"י רכ"ג דפים. יתכן והוא בנו של הרב הראשי בצנעא מרי שלמה קארה, וא"כ, חי בצנעא.
מרי יחיא בן הרב הראשי מרי יוסף קארה נולד בצנעא בשנת תקע"ב (1812), ולמד תורה אצל אביו. הוא היה תלמיד חכמים ואחראי על שחיטת העופות והסמכת השוחטים. עסק ברפואה בהתנדבות לשם שמיים ואף ערך ניסיונות.
בשנת תרכ"ה (1865) פרצה מגיפת תולעים בבני מעיים, ורבים שנפגעו מתו מהמחלה מצער וייסורים. מרי יחיא ערך ניסיונות ומצא, כי שתיית אנגרי - יין שרף, מיד לאחר עקיצת התולעים מרפאת את הדלקת, ואכן תרופה זו...
ר' יחיא בן שלום קארה חתום על שטר מכירת בית ליחיא בן סאלם כריף בצנעא בשנת תרל"ה (1875). הוא חתום לאחר מרי יוסף בן דוד מנזלי הדיין.
עפ"י שמו מקומו וזמנו, נראה, כי הוא אחיו של הרב הראשי מרי יוסף בן שלום קארה, ודודו של מרי שלמה בן מרי יוסף קארה. מרי יוסף נפטר בשנת תרמ"ט (1849), ונראה, כי הוא אחיו הצעיר יותר, ונפטר לקראת סוף המאה הי"ט. נראה, כי היה ממנהיגי הקהילה היהודית ונכבדיה בצנעא.
מרי שלום קארה נולד בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא ידוע מתוך דברי בנו מרי יוסף הרב הראשי. ראה באנציקלופדיה ע' 552.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו גם בכתב יד נוסף. בכתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף מנזלי, ובסופו עמוד שכותרתו @44צורת אלפסק@55, בו מביא בנו מרי יוסף קארה עשרות עדויות של חכמי צנעא, המתירים בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות.
מרי שלום קארה מוזכר עם קבוצת...
מרי שלום קארה נולד, להערכתי, בצנעא לא יאוחר משנת תק"ט (1749), בהסתמך על העובדה, כי בנו מרי יוסף הרב הראשי נולד בשנת תקכ"ט (1769).
הוא היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא היה מחכמי כניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא.
שמו ידוע מתוך הפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט בנושא ברכת המוציא בסעודות גדולות. מרי אהרן הכהן עראקי, אשר תמך בשיטת השו"ע - המנהג החדש המנוגד לשיטת...
ר' שלמה בן מאיר קארה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.
הוא חתום על אגרת סיוע, אשר שלחו יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898), לגביר מעדן ר' בנין מנחם משה, עקב הבצורת הקשה שנמשכה שבע שנים בצנעא, והמצב הכלכלי שהחריף מאוד. הוא היה ממנהיגי הקהילה בצנעא, אך לא נראה כי נשא בתפקיד רשמי.
חתומים על האגרת חכמי העיר ומנהיגיה: מרי יחיא כסאר, מרי שלום שמן, מרי חיים בן יחיא עראקי, מרי...
מרי שלמה בן מרי יוסף קארה נולד בצנעא בשנת תקס"ד (1804). אביו מרי יוסף - הרב הראשי במחצית הראשונה של המאה הי"ט. שני אחיו הם מרי יוסף ומרי אברהם (ע"ע).
מצבו הכלכלי היה טוב, והיו לו שדות וכרמים בעיר אלקאבל לא הרחק מצנעא, לשם ברח בעת הצרות בצנעא.
היה תלמיד חכמים, ולאחר פטירת אביו בשנת תר"ט (1849) נבחר לרב ראשי וראב"ד. תחילה סירב, אך בהמשך לאחר הפצרות קיבל עליו את הבחירה. שימש...
מרי אברהם בן יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתו- כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט.
הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט...