מרי סעדיה בן דוד קאפח היה חכם בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התנגד בחריפות להספדים ולמעמד ומושב שנאמרו ביו"ט של גלויות של חג סוכות בתרמ"ח (1887), כאשר נפטר מרי יחיא בדיחי.
יוסף טובי שפרסם וניתח את המקרה, מבדיל בין שני אישים בעלי שם זהה: הקודם תמך והספיד את ר"י בדיחי, ואילו השני התנגד להספדים בחריפות. ואולי מדובר בחכם אחד, אשר שינה את דעתו, כפי שמצאנו בפולמוס זה, שהדיין מרי יוסף...
מרי סעדיה בן חיים קאפח נולד בצנעא בשנת תרע"ה - 1915. הוא אחיהם של מרי חיים ומרי יחיא קאפח, עיין ערכים קודמים.
עלה לארץ והתיישב בירושלים. הוא שמש ראש השוחטים בירושלים, והיה הרב של בית הכנסת רמב"ם בקטמון ג' בירושלים.
נפטר בירושלים בשנת תשל"ג - 1973.
מרי סעדיה בן יוסף קאפח היה מחכמי העיר קרית אלקאבל שליד צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה תלמיד חכמים חשוב, אך וכחן גדול ונטה לעקשנות מרובה. היו לו ויכוחים רבים עם הרב הראשי והראב"ד מרי שלמה קארה קודם לשנת תרמ"ז (1887), ואף עם חברי בית הדין בצנעא, והיה אופוזיציה לחכמי צנעא. הוא כונה "מרי סעיד אלקאפח אלמחליק" - בעל המחלוקת.
לאחר פטירת מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ומרכזית בצנעא,...
מרי שלום קאפח היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי סעדיה בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
מרי שלום קאפח נולד בצנעא בשנת תקנ"ג (1793). הוא נמלט מצנעא והגיע לישוב רוצ'א שבמרכז תימן, מרחק הליכה של שלוש שעות מצנעא. הוא זקן זקנו של הר"י קאפח מירושלים.
בשנת תרי"ט (1859) התארח בביתו ר' יעקב ספיר, אשר כתב עליו:
"מרי שלום אלקאפח איש יקר, תלמיד חכם וירא ה', הביאני אל ביתו וישבתי אצלו יום השבת, ומפני המריבה והקנאה שבינו ובין נשיא העיר התושב, הודיעו להמושל הקאדי כי באתי אל ביתו...
ר' שלום בן מרי יחיא בן שלמה קאפח נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בצנעא. למד תורה אצל אביו החכם באשי - מרי יחיא קאפח, והוא דודו של מרי יוסף קאפח מירושלים. הוא ידוע לי מתוך שלושה כתבי יד שבידי הר"י קאפח. כל כה"י הם דיואנים של שירים.
כה"י הראשון (כת"י קאפח 57) דיואן, ובו רכ"א דפים. נכתב, כנראה, בסוף המאה הי"ט ושם כתוב "כתיבת הרב שלום קאפח", "מקנת כספי הצעיר יחיא בן סלי' קאפח". אביו מרי...
מרי אברהם קארה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, ביום ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי הודה שהוא חייב כסף, כנראה, מעסקי המסחר למרי שלום בן מרי יוסף בשארי הדיין. זאת בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ, קודם מנויו לרב ראשי.
בפנקס בית הדין כתוב:
הודה יעיש בן מ"ו יוסף אלחמדי שיש אצלו למ"ו...
מרי אברהם בן הרב הראשי מרי יוסף קארה נולד בצנעא בשנת תקע"ה (1815). הוא בנו השלישי של הרב הראשי. למד תורה אצל אביו.
מצבו הרפואי היה קשה, והיה נגוע במחלת המרה השחורה. בעת הפוגה מהסבל ממחלתו היה מתבודד בביתו או הולך לבקר חולים ולנחם אבלים. סלד משהות בשמחות, והיה נוטה ללכת לבתי אבלים. היה רגיל לאכול "פת מורסן עם חלבה".
ולמרות מחלתו היה תלמיד חכמים, עסק רבות בלימוד תורה, ולאחר פטירת...
ר' יוסף בן יחיא קארה העתיק בצנעא במאה העשרים עפ"י הערכה, את הקונטרס שערי קדושה. לא ידוע זמנו המדויק.
בכה"י חמישים דפים, ובהם הקונטרס של מהרי"ץ העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות, עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בדיחי. בדף הראשון כתוב שמו יוסף בן יחיא קארה והעיר צנעא.