חכמי תימן

תצוגת 151 - 160 מתוך 161

מרי אברהם בן משה קֻרין נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט בישוב אלצלן שבמחוז חוגריה שבדרום תימן. הוא אחיו של הרב הראשי והמקובל ראב"ד מרי יעיש בן משה קרין (ע"ע הבא), ובנו של מרי משה בן אברהם קרין (ע"ע).

משפחתו חייתה גם באלצלן וגם בעיר מועיצירה, עיר המקובלים במחוז חוגריה. מסורת במשפחתו, כי משפחת קרין היא מצאצאי משפחת המשורר הלאומי מרי שלם אלשבזי.

האזור היה שופע מים ומבורך מאוד, ותושביו...

בבי': מרי סעדיה בן אור, תהילים, ע' 23; אפרים יעקב, תימנה, ע' 73.

מרי יעיש בן מרי משה קרין נולד בעיר אלצלן כנראה, שבמחוז חוגריה באמצע המאה הי"ט. בשלב מסוים עבר לגור בעיר המקובלים מועיצירה שבמחוז. למד תורה וקבלה אצל אביו, מרי משה, ועסק בתורה ברוב שעות היום. מידי פעם היה עושה הפסקות בלימוד השוטף כדי לכתוב חידושים בקבלה. על שולחנו היה מונח קבוע אגרטל עם עצי ועשבי בשמים שהיה נוהג לברך עליהם. חי בקדושה ובצניעות, וכשהיה יוצא מביתו שפתיו היו עוסקות בתורה. היה עוטף...

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק ב', ע' מ"ג, מ"ח-נ'; מרי סעדיה בן אור, תהילים, ע' 17, 23-25; אפרים יעקב, תימנה ע' 33, 37-38, 44, 73; רצהבי, תורתן, ע' קל"ה-קל"ז; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קפ"ג; כת"י מנחם יעקב, נהריה 118-69453; כת"י ירושלים 457°4.

מרי משה בן אברהם קרין נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ט בעיר אלצלן שבמחוז חוגריה. בשלב מסוים עבר לגור עם משפחתו בעיר מועיצירה שבמחוז. הוא אביו של מרי יעיש, ראב"ד בעיר מועיצירה (ע"ע קודם), וכן אביו של מרי אברהם בן משה (ע"ע).

הוא היה מגדולי המקובלים במחוז חוגריה במחצית השנייה של המאה הי"ט. לא ידוע האם השאיר חומר בכתובים.

נפטר, כנראה, בעיר מועיצירה בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה...

בבי': מרי סעדיה בן אור, תהילים, ע' 23.

מרי יחיא יוסף קריש היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב נונה בתחילת המאה העשרים נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט הכפר נונה נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא

בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך סעיד, לדאני, מכ'ייט, קריש, חסן, סלבה ועוד לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים...

ביב' פנקס השליחות ע' מ"ח

מרי משה קריש היה חכם בישוב וחר בתחילת המאה העשרים נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט הכפר וחר נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בלבד חלבה, קריש, סעיד ועוד

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים בפנקס כתוב, כי הוא ובנו חיים תרמו סכום גדול של תשע ריאל

ביב' פנקס השליחות ע' י"ד

מרי יחיא בן שלום קרני נולד בישוב ג'ולה, במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900) בערך. אמו מרת שמחה. למד תורה אצל חכמי הישוב, והוסמך לרבנות ע"י חכמי צנעא, עמם עמד בקשרים הדוקים. רעייתו, היא מרת תורכיה לבית סירי, וזכו בחמשה ילדים.

היה ממנהיגי הקהילה בישוב, ועסק בכל צרכי הצבור: מרי, שוחט, מוהל, סופר ועוד. התפרנס בכבוד ממסחר. עסק בהצלת יתומים מידי האסלאם.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, התיישב תחילה...

בבי': הרב אבירן הלוי.

מרי יחיא בן מרי סעיד קשא נולד, כנראה, בעיר ביחאן בדרום מזרח תימן בסוף המאה הי"ט להערכתי. הוא בנו של מרי סעיד קשא, אשר היגר לעיר, והיה מנהיג הקהילה היהודית במאה הי"ט-כ' (ע"ע הבא). לאחר פטירת אביו בשליש הראשון של המאה העשרים, להערכתי, שימש מרי יחיא קשא מנהיג הקהילה עד לעלייה הגדולה לארץ.

לא ידועים לי פרטים נוספים עליו.

בבי': שלום להב, ביחאן, ע' 47, 63.

מרי סעדיה קשא נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט במרכז תימן. מוצא משפחתו מהעיר צנעא. הוא ומשפחתו הגיעו לעיר ביחאן בדרום מזרח תימן, והשתקעו בה בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. רוב יהודי העיר הגיעו לעיר מאזורים אחרים בתקופה זו.

הוא היה מייסד בית הכנסת הראשון בעיר, והיה מנהיג הקהילה היהודית. עסק כמקובל בתימן בכל התפקידים הרוחניים: מלמד תורה, שליח ציבור, שוחט וכדומה. עסק גם בתורת הנסתר...

בבי': שלום להב, ביחאן, ע' 47, 63.

מרי יחיא בן סעדיה קשמא נולד בעיר אלכמה שבמחוז בני בהלול במרכז תימן, בשנת תרס"ה (1905). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי לצנעא, מרי יחיא יצחק הלוי. חזר לעירו ועסק בהנהגה ובלימוד תורה.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בראש העין, ולאחר מכן עבר עם קהילתו והתיישב במושב זנגריה - אליפלט בצפון הארץ, שם שימש רב המושב. בשלב מאוחר יותר עבר להתגורר במושב בני...

בבי': לוח הלוי, אדר א' תשנ"ה; הרב אבירן הלוי.

מרי שלום בן סעיד קתאר חיבר ספר בשם @44"שתילי זתים"@55, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. לא ידוע מקומו. הספר אינו פירוש לשו"ע או"ח שחיבר מרי דוד משרקי במאה הי"ט.

בכה"י קס"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות, טעמים בנושאים שונים, ילקוט עניינים שונים וליקוטים מספר חמדת ימים לר"ש שבזי.

בקולופון בדף האחרון כתוב:

"זה אשר מלאני לבי לעשות אלו הלקוטים כיד ה' הטובה עלי, קראתי אלו...

בבי': טובי, כת"י בן צבי, ע' 299.

עמודים