חכמי תימן
ר' זכריה בן יוסף בן שלום קניזי העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ט-כ' עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
אין בידי פרטים נוספים, כיוון שסרט הצילום לא היה בבית הספרים הלאומי בירושלים.
בקולופון כתוב:
"זכריה בן יוסף בן שלום המכונה קנזי".
ר' חלפון בן דוד הקניזי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם, במקור בשפה הערבית, בצנעא כנראה, בשנת רנ"ז (1497).
בכה"י תשעים דפים, ובהם פיה"מ לרמב"ם לסדר טהרות. בסוף כה"י מפתח פרקים לסדר טהרות וכן רשימה על מכירת כה"י בשנת אתתט"י לשטרות (רס"ח - 1508). חתום "עודד בר' דוד". נכתב במימון ר' זכריה בן חטר הכהן.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הסדר יום רביעי דהוא עסרין ושבעה יומין בירח אדר שני...
ר' יחיא בן יוסף בן שלום אלקניזי העתיק שני חיבורים לפחות, במחצית השנייה של המאה הי"ט בישובים שונים, ועלאן ואלגאח. חי בישוב צנעא, שכן בכה"י השני הוא מזכיר את הישוב אוזל היא צנעא הקדומה. העתיק בשנים תרכ"ז (1867) ותרל"ח (1878). התפרנס מהעתקת ספרים בישובים שונים.
כה"י הראשון הוא (כת"י פטרסבורג) קובץ בנושאים שונים שנכתב בישוב ועלאן בשנת תרכ"ז (1867), ועפ"י דבריו בקולופון חי בישוב צעטא...
ר' שלום בן עזרא בן יוסף הקנזי העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בעיר טוילה שממערב לצנעא, בשנת ק"מ (1380).
בכה"י קצ"ב דפים. העתיק במימון ר' דוד בן סעדיה ענסי. בכה"י תיעוד להולדת שלושת ילדיו של ר' דוד ענסי: סעדיה בשנת קמ"ו (1386), יהודה בשנת קס"ב (1402) וישע בשנת קע"ג (1413).
הספר כתוב במקור בשפה הערבית, ובשולי הדפים הגהות בכתיבות שונות, בין השאר בדף 25א' בשם "מדרש בן ישעיה", דף...
ר' שלום בן זכריה קעוד העתיק, כנראה, את הספר עין יעקב במאה הי"ז-י"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. יתכן והוא היה מבעלי כה"י ולא המעתיק.
בכה"י קס"ט דפים, ובהם עין יעקב - אגדות התלמוד ממסכת יבמות פרק ד' עד סוף מסכת טהרות, עם פירוש רש"י ותוספות ובסופו מפתחות.
הקולופון קרוע ברובו, והצלחתי לזהות את המשפט "שלום בן זכריא... המכונה אלקעוד".
מרי דוד בן עואץ' קעטבי היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, סעואני, ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי סעדיה בן יוסף, מרי יחיא בן יוסף, מרי אהרון בן יוסף ומרי דוד בן סעיד.
...
מרי יהודה בן שלום קעטבי היה דיין בבי"ד של העיר אלצ'אהרה שבדרום תימן במאה העשרים. את חתימתו על פסקי דין מצאתי בשנת תרצ"ו (1936). הוא חתום לבד, ויתכן, כי היה רב הקהילה היהודית בישוב. הוא, כנראה, ממשפחתו של מרי עואץ קעטבי, אשר היה דיין בישוב בשנת תרמ"ג (1883) (ע"ע הבא).
מרי עואץ קעטבי היה דיין בעיר אלצ'אהרה שליד העיר דמת, בשנת תרמ"ג (1883). הוא, כנראה, סבו או ממשפחתו של הדיין מרי יהודה בן שלום קעטבי, אשר שימש בדיינות בישוב אלצ'אהרה בשנת תרצ"ו (1936) (ע"ע קודם).
הוא חתום ראשון על פסק דין, ואחריו חתום הדיין מרי סעדיה בן אברהם אלויב. פסק הדין עוסק בהלוואה. יתכן ולא היו דיינים אלא שני מנהיגי הקהילה.
מרי שלום בן נסים בן יעקב קעטבי נולד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן בשנת תרל"ח (1878) בערך. אביו ר' נסים ואמו מרת מרים. היה תלמידו של מרי אברהם בן דוד הלוי, ראב"ד ורב ראשי של העיר.
הוא הוסמך לרבנות ולדיינות. בשנת תרע"א (1911) הוא חתום שני על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. הוא שימש בדיינות עם רבו מרי אברהם הלוי ומרי שלמה עדני.
קשיים אישיים רבים עברו עליו...