מרי משה בן מרי סעדיה היה דיין בצנעא לקראת סוף המאה הי"ח. הוא נכדו של הדיין מרי משה בן סעדיה קטיעי (ע"ע קודם), ואביו שימש דיין וראב"ד (ע"ע הבא). להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח בצנעא.
הוא שימש בדיינות בשנת תקמ"א (1781), ס"ו שנים לאחר פטירת סבו הדיין. הוא חתום על פסק דין ביום ראשון, כ"ו באדר שנה זו, עם הדיינים מרי שלמה בן ישועה אלג'מל-גמליאל, מרי שלום בן סעדיה הכהן והוא דיין שלישי. מהרי"ץ...
מרי משה בן סעדיה בן יהודה קטיעי נולד בצנעא בשנת ת' (1640). בנו אחד - ר' משה, העתיק קובץ בשנת תנ"א (1691) (ע"ע קודם), ובן נוסף מרי סעדיה קטיעי שימש דיין וראב"ד בצנעא באמצע המאה הי"ח (ע"ע). מרי משה קטיעי היה ממנהיגי הגולים בגלות מוז"ע, שמו מופיע ברשימת החכמים המתקנים תקנות לאחר הגלות, ובהמשך נבחר לדיין בבית הדין.
הוא היה סופר פורה במיוחד, ומצאתי י"א כתבי יד אשר העתיק משנת תל"ז (1677) עד...
מרי סעדיה בן הדיין מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682).
מונה לדיין וראב"ד בשנת תק"ט (1749), לאחר פטירת ראב"ד מרי דוד חותר. באחד מכה"י הוא מוזכר ששימש דיין בשנת תק"ז (1747).
הוא היה ראב"ד הקבוע החמישי מזמן גלות מוז"ע, ושימש בדיינות עד לפטירתו. במסמכי בית דין צנעא מוזכר בנו, ר' משה, בשנת תק"ל (1770), ושני בניו דוד ויוסף.
כל תורתו ידועים לנו מחיבורי מהרי"...
מרי סעדיה בן משה קטיעי נולד בצנעא בשנת תמ"ב - 1682. מונה לדיין בשנת תק"ט - 1749, והיה ראב"ד קבוע חמישי מזמן גלות מוז"ע. הוא כתב שני חיבורים לפחות, הידועים לנו מדברי מהרי"ץ, אשר החליפו בבית הדין. ראה באנציקלופדיה ע' 570 - 571.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בי"ד צנעא, ושם מצאתי חמשה איזכורים הקשורים בו ובמשפחתו.
ראשית, סמוך לחודש טבת ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב...
ר' סעדיה בן שלום קטיעי היה סופר פורה במחצית הראשונה של המאה הי"ח בצנעא. נולד כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ז.
בכת"י משנת תע"ז (1717) הוא כותב: "ויזכני להוליד בנים הגונים ומקיימי מצוות בישראל" ובשנת תצ"ט הוא כותב "ויתן לי בן". ואולי לא זכה לבנים בשנים אלו.
מצאתי תשעה כתבי יד אשר העתיק בשנים תע"ג-ת"ק (1713-1740). הוא העתיק ארבע פעמים את ספר מנורת המאור, שלוש מגילות, פעמיים את...
ר' יוסף בן משה הלוי קיים העתיק את תפסיר מגילת רות בערבית, לרב יפת בן עלי בצרי במאה הט"ו. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק.
בידינו נותרו רק ח' דפים קטנים, כי"ז שורות, ארבע-שש מילים בשורה. חסרה ההתחלה.
בקולופון כתוב:
"נשלם שרח תפסיר מגילת רות מן תפסיר החכם הגדול המופלא מר ורב יפת אבו עלי אלבצרי תהי נפשו צרורה בצרור החיים אמן ושלום על שם הזה... יוסף בן משה לוי ידיע קיים".
ר' משה בן אהרן בן סעדיה אלקיסי העתיק סידור וכתב פירושי טעמים באמצע המאה הי"ח. לא ידוע לי מקומו. הסידור נכתב לכבוד הילך דוד בן שלמה קארני, במימון אביו כנראה. נראה, כי אין הוא בן דודו של ר' משה בן שמריה בן סעדיה קיסי (ע"ע הבא), שכן אבי סבו הוא שלום ולא דוד.
הסידור שלם, ומתחיל מברכות השחר, ובו ק"ז דפים. מנוקד בניקוד עליון, וזהה במבנהו לסידורי תימן הקדומים. מזכיר את סידור עץ חיים שחיבר...
ר' משה בן שמריה בן סעדיה קיסי העתיק את התורה בשנת תקנ"ב (1792). לא ידוע מקומו. נראה, כי אין הוא בן דודו של ר' משה בן אהרן בן סעדיה קיסי (ע"ע קודם).
בכה"י קנ"ז דפים, ובהם חומשים בראשית ושמות עם ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. נכתב במימון ר' יוסף בן משה אלמליח.
בקולופון כתוב:
"ונשלם ספר זה ליום ה' דהוא תשעה עשר יומין לחודש אדר שנת בק"ג (ואולי בר"ג) לשטרי (תקנ"ב...
ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה אלקיסי העתיק חמשה חיבורים, אשר הגיעו לידי, בסוף המאה הי"ז ותחילת המאה הי"ח בישובים אלצ'אהרה, פרז מקלט, סודה לצף ונסמי שבמחוז צ'וראן בדרום תימן. הוא העתיק שני חיבורים בהלכות שחיטה, שני סידורי תפילה ושו"ע בשנים תמ"א-תס"ד (1681-1704). התפרנס מהעתקת ספרים, ולכן נדד בישובים שונים.
כה"י הראשון הוא (כת"י ישראל צנעאני)* הלכות שחיטה לרמב"ם ומאכלות אסורות, עם פירוש...