ר' יחיא מעוצ'ה הזמין את העתקת סידור עץ חיים שחיבר מהרי"ץ במאה הי"ט. יתכן והיה מחכמי העיר צ'אלע שבדרום הרחוק של תימן. את הסידור העתיק הדיין מרי דוד נכד מהרי"ץ. נראה, כי מרי מעוצ'ה היה סוחר או איש חשוב בצ'אלע.
בקולופון כתוב:
"ונכתב זה הספר עץ חיים היקר הנעלה לכבוד ולתשוקת אחינועם טוב עם אלהים ואנשים כהי"ר מ"ו מעוצ'ה יחיא מעיר צ'אלע יזכה להגות בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ואתה...
מרי יחיא מעוצ'ה נולד בסוף המאה הי"ט בכפר בית שארעה במחוז חראז, שבמרכז תימן.
הוסמך לשחיטה ע"י מרי שלום תנעמי, רב המחוז. בכפר חיו כשלושים משפחות. נולדו לו י"א בנים, שאת כולם מל בעצמו. כל בניו נפטרו.
מסופר עליו, כי חזה את העלייה הגדולה לארץ, ואמר לבנו, שנולד מאוחר יותר, כי הוא אישית לא יזכה לעלות, בגלל המצב הדתי הקשה שיהיה בארץ.
נפטר מספר שנים לפני העלייה לארץ.
מרי שלמה מעוצ'ה היה דיין וראב"ד בעיר ד'מאר בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא שימש בדיינות עם מרי יחיא גרידי ומרי שלמה מלאחי. הוא שימש גם עאקל - ראש הקהילה, ועסק בגביית מס הג'זייה לצורך תשלום המס לשלטונות. היה אחראי על ביצוע גזירת חלוקת הטחינה ליהודים שהטיל האימאם. היה לו מעמד גדול וחשוב אצל השלטון המוסלמי, והוא ניצל זאת לצורך הברחת יתומים יהודים מהאיסלאם. העיר ד'מאר יושבת על הציר...
מרי שלמה מעוצ'ה היה רב ראשי וראב"ד בעיר ד'מאר, מן הערים הגדולות ביותר בתימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה גם העאקל, ראש הקהילה האחראי על גביית מס החסות. ראה באנציקלופדיה ע' 348.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם נכתב, כי הוא ואחיו ישראל תרמו לקהילה, אך לא מצוין הסכום. בתקופה זו מנתה...
מרי חסן בן ברהים מעטוף היה מחכמי חבאן באמצע המאה הי"ט. הוא בנו של מרי ברהים בן חסן שהיה מרי של הקהילה. כנראה שהחליף את אביו, ושימש מרי של הקהילה באמצע המאה הי"ט. למד אצל אביו וחכמי העיר ביצ'א.
היה פעיל בחיי הקהילה, היה לו אורך רוח וסבלנות. עשה מאמצים גדולים להשכין שלום בין איש לרעהו, והיה מצטט פסוקים רבים מהתנ"ך לרכך את הלבבות. הסמיך שוחטים בחבאן. היה יוצא למסעות, ובדרכו היה לומד הלכה...
מרי יפת אברהם מעטוף היה מרי קהילת יהודי חבאן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הסמיך לרבנות ולהוראה את מרי שלום בן יצחק מעטוף, אשר שימש מרי הקהילה בזמן העלייה לארץ, משנת תש"ו (1946). לפי זה יש להעריך, כי נפטר סמוך לשנה זו.
נפטר, א"כ, בחבאן מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
מרי סעדיה בן משה מעטוף היה מחכמי העיר חבאן ודיין בקהילה במאה הי"ט-כ'. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. היה צורף במקצועו. הוסמך לדיינות ע"י מרי זכריה עוץ אלעדני, ושימש בדיינות במחצית הראשונה של המאה העשרים. ישב בדיינות עם מרי משה בן יוסף שמאך ומרי שלום יצחק מעטוף.
נעים הליכות היה, ומכובד בעיני הבריות. מיעט בדברים. בסוף ימיו סבל משתי רגליו, והתפרנס מכתיבת ספרי סת"ם, ספרי קודש ועוד.
מרי אברהם בן יפת מעטוף-דוח היה המרי של קהילת יהודי חבאן והאזור, בדרום מזרח הרחוק של תימן במאה העשרים.
מחוז חבאן מרוחק ביותר ממרכזי הקהילות היהודיות ודליל ביהודים. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בחבאן כשש מאות נפש, כאשר הקהילות הסמוכות מנו משש ועד עשרים משפחות.
עפ"י מסורת אחת, בחבאן לא היה כלל בי"ד, ולכן מרי אברהם לא היה דיין, וכאשר התעוררה בעיה משפטית כל צד בחר לו...
מרי ברהים בן חסן מעטוף-דוח היה מחכמי חבאן בתחילת המאה הי"ט. היה תלמידו של מרי עוץ לִעַוג' ממשפחת הל-זכריה, שהגיע לחבאן ממחוז ביצ'א. עשה חיל בלימודו והפך לסמכות העליונה בדורו בחבאן. התנגד לפסול את השוחט ר' מעוצ'ה בן חסן.
מרי שלם בן יצחק נולד בחבאן בשנת תר"ע (1910), לאביו ר' יצחק ממשפחת מעטוף-דוח, אחת המשפחות המיוחסות בחבאן. למד אצל אביו תורה ומלאכה - צורפות, מלאכה הנפוצה ביותר בין יהודי חבאן. הוסמך לרבנות ולהוראה אצל מרי יפת אברהם מעטוף, רב הקהילה היהודית בחבאן.
לאחר פטירת רבו שימש רב הקהילה משנת תש"ו (1946) בהיותו בן ל"ו שנה.
פעל רבות למען העלייה לארץ. הוא חתום על מכתבי העלייה לשליח יוסף צדוק...