חכמי תימן

תצוגת 221 - 230 מתוך 353

מרי אברהם מעודד נולד בשנת תר"ן (1890) בישוב עראם. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד תורה אצל אחיו מרי יצחק שעבר להתגורר בישוב כ'מר מצפון לצנעא, ואצל חכמים אחרים. שקדן ונבון היה, והוסמך לרבנות ולדיינות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

שימש דיין, מרי וראש הקהילה היהודית בישוב כ'מר, ועסק בכל צרכי הקהילה בתחום הרוחני כמקובל בתימן, בגמ"ח, הספיד מתים, ניחם אבלים, ייצג את הקהילה כלפי השלטון וכדומה...

בבי': לוח הלוי, אלול תשנ"ט.

מרי מעוצ'ה היה חכם בישוב לדאן במחצית השנייה של המאה הי"ח. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. הכפר לדאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך.

שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום רביעי כ' באב בפ"ו - תקל"ה - 1775, כי הוא גירש את אשתו באמצעות שליח.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מ' מעוצ'ה בן... מן לדאן את אשתו קרט. יום...

ביב': מסוודה ע' 182 - תצ"א

מרי מעוצ'ה היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב עיר עאנז בתחילת המאה העשרים. הכפר עיר עאנז נמצא במחוז חראז בדרום מערב לעיר צנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חדאד, כהן, רמצ'אן, אנסי, צ'בארה, חמאמי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה חכם ורב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...

ביב': פנקס השליחות ע' כ'

מרי מעוצ'ה בן יחיא היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב בית שארעה בתחילת המאה העשרים. יתכן, והוא אביו של מרי יחיא בן יחיא מעוצ'ה, רב קהילת יהודי בית שארעה, המוזכר באנציקלופדיה ע' 348. העיירה בית שארעה נמצאת בהרי חראז בדרום מערב לעיר צנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: אלשיך, עושמי, יעיש, ישועה, חמאמי, בשארי, ימני, תאם, ערוסי, גמאל, דגאג, תנעמי, טוילי ועוד. ליד שמו בלבד...

ביב': פנקס השליחות ע' י', י"ט

מרי מעוצ'ה בן סעדיה היה דיין בבי"ד של העיר תעיז שבמחוז שרעב, להערכתי במאה הי"ט-כ'. לא ידוע לי מי היה עמו בבית הדין, ובאלו שנים בדיוק שימש דיין.

בבי': בר מעוז, בית תפילה, ע' 258.

ר' מעוצ'ה בן שלום העתיק את משנה תורה לרמב"ם ספר מדע ואהבה בשנת קל"ח (1377). לא ידוע מקומו. בכה"י קפ"ב דפים: ספר מדע - דפים 1-99, אהבה - דפים 100ב'-182ב'. דפים 90-99 בכתיבה מאוחרת, ובסופו קולופון: "שלמה בן דוד בן עמרם". בדף 99א' בשולי הדף שו"ת העוסק בטעמים למצוות.

בקולופון של כתב היד המקורי כתוב:

"נגמר יום שישי בירח מרחשון שנת אתרפ"ט שנין (לשטרות, קל"ח - 1377), יהא סימן טוב על...

בבי': כת"י בהמ"ל 338-35446.

מרי מעוצ'ה בן שלום היה חכם בישוב מדורה בתחילת המאה העשרים. הכפר מדורה נמצא במחוז ריימה מדרום לצנעא, ממערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בערך: ארחבי, עצאמי ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא ושלום תרמו, אך לא מצוין הסכום.

ביב': פנקס השליחות ע' י"ב

מרי אברהם מעוצ'ה נולד, להערכתי, בתחילת המאה העשרים. ידוע כי היה מרי הקהילה היהודית בישוב כ'מר שבמרכז תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. בישוב חיו כשלושים משפחות יהודים, ולהם שני בתי כנסת. ראשי הקהילה - עאקל, היו האחים ר' יצחק ור' שלמה פרחי.

לא ידוע לי מתי נפטרו והיכן.

אולי הוא מרי אברהם מעודד (ע"ע).

בבי': עדות ר' שלום זביב, פ"ת.

ר' אברהם בן אברהם מעוצ'ה העתיק דיואן בשנת תרע"ד (1914), לא ידוע מקומו.

בכה"י קצ"ז דפים, ובהם שירים ופיוטים בעברית ובערבית. המעתיק הוא ר' אברהם בן אברהם בן שלום מעוצ'ה.

בבי': כת"י בהמ"ל 3044-29081.

מרי יוסף מוסא מעוצ'ה היה "ראש המדברים" וכנראה, המרי של העיר אלגדס בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה המקור העיקרי על העיר גדס שסיפק ידיעות לשלמה גויטיין בשנת תשט"ו (1955).

הקהילה היהודית בגדס מנתה כשבעים משפחות, וכולם התפרנסו ממקצועם באריגה. לרובם היו אדמות חקלאיות כעיסוק צדדי.

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 216-218.

עמודים