ר' מעודד בן דוד בן בניה, ממשפחת הסופרים המפורסמת ביותר, העתיק בצנעא בשנת רס"ט (1509) חיבור כלשהו.
אין בידי פרטים נוספים.
חכמי תימן
תצוגת 211 - 220 מתוך 353
בבי': מיכאל ריגלר, פעמים 64 (תשנ"ה), ע' 56; מיכאל ריגלר, קולופונים, ע' 165.
מרי מעודד בן זכריה היה דיין ואולי אף ראב"ד בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום ראשון ביום שישי, י"ז בשבט שכ"ב (1562) על שטר פסק דין העוסק במזונות לאלמנה. איתו חתומים הדיין מרי דוד בן מעודד, שלדעתי, הוא ממשפחת דשאל, מעתיק התלמוד הבבלי בצנעא בשנת ש"ו (1546), וכן מרי סעדיה בן יוסף מדמוני.
בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 100-101; רצהבי, פעמים 72 (תשנ"ז), ע' 111.
מרי מעודד בן יוסף היה דיין בעיר מעבר בתחילת המאה הי"ז. הוא ידוע לי מתוך שטר פסק דין שמצאתי בכתב יד, העוסק במכירת תאג' בעיר מעבר בשנת שכ"ד (1624).
על השטר חתומים עפ"י הסדר: מרי יצחק בן אברהם, שלדעתי הוא מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז, ומכאן הסקתי כי היה ראב"ד, מרי מעודד בן יוסף ומרי סעדיה בן מעודד.
העובדה, שחתומים שלושה אישים, מחזקת את ההערכה כי מדובר בהרכב בית דין....
בבי': כת"י לונדון 153-12438.
ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה אבן חסאן העתיק שני כתבי יד בישוב גראגיש במאה הט"ז.
כתב היד הראשון הוא הלכות הרמב"ם, אשר העתיק בישוב גראגיש בשנת אתתי"ה לשטרות (רס"ד - 1504). העתיק במימון ר' אברהם בן דוד מעברי.
בקולופון כתוב:
"יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ממה שנכתב בשם החבר הטוב... ש"צ אברהם בן דוד הידוע אלמעברי... והכותב מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן...
בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 183; כת"י לונדון ס' בריטית 226-6070.
ר' מעודד בן משה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב אלציח בתחילת המאה הי"ז. הוא חתום על שטר קניין ספר השורשים בישוב בשנת שע"ז (1617) ליוסף בן יחיא ג'ג'ול. אחריו חתום על השטר ר' זכריה בן אברהם. שנה לאחר מכן בשנת שע"ח (1618) הוא חתום על שטר מתנה בישוב אלציח לשלמה סעיד.
ואולי היה דיין או ראש הקהילה.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"א מס' 7; קפ"ה מס' 87.
ר' מעודד בן סעדיה השלים את העתקת התורה בצנעא בשנת שנ"ב (1592).
בכה"י שלושה כרכים, עם ניקוד ומסורה גדולה וקטנה. כרך א' - בראשית, כרך ב' - שמות ויקרא וכרך ג' - במדבר-דברים. על העטיפה בכתיבה מאוחרת: "המעתיק מעודד בן סעדיה". כנראה, שהשלים את התורה שהועתקה בצנעא בשנת שנ"ב (1592), והוא אישית חי מאוחר יותר.
בדף 30 בכה"י הראשון, שטר מכירת כה"י משנת אתתקפ"א לשטרות (ת"ל - 1670) בישוב "...
בבי': כת"י להמן 108-105 / 23280-23283.
מרי מעודד בן שלום היה ראב"ד ודיין בצנעא במאה הי"ז-י"ח.
ברשימה שפרסם יהודה רצהבי כתוב, כי בשנת בל"ה לשטרות (תפ"ד. - 1724) היו הדיינים: מרי מעודד בן שלום, מרי זכריה בן דוד ומרי שלמה בן סעדיה.
רשימה זו לא תואמת לחלוטין את רשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח בספרו סערת תימן. בשנים אלו עד שנת תפ"ד (1724), הוא מונה את מרי שלום בן עמרם הלוי-חמדי, ראב"ד הקבוע השלישי מזמן גלות מוז"ע,...
בבי': רצהבי, לתולדות, פעמים 72 (תשנ"ז), ע' 111; סערת תימן, ע' י"ד.
ר' מעודד בן שלמה העתיק את ספר תהילים ובקשות במאה הי"ט-כ' עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י ק"ז דפים, מנוקד עד הספר הרביעי. בכה"י גם בקשות ופיוטים לשבת (ע' 105-107), ישנם ציוני בעלים של כה"י.
בקולופון בדף 104ב' כתוב:
"זה הכותב מעודד בן שלמה".
בבי': טובי, כת"י בן צבי מס' 21, 3134-38058.
ר' מעודד בן שמריה בן דוד העתיק קובץ כתבי יד בשנת שנ"ו (1596). לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן או בצנעא, שכן הוא מזכיר את מרי חסן בן סעיד בן סעיד מצנעא.
בכה"י רכ"ג דפים, ובהם חידושים, דרושים ומעשיות מהתלמוד והמדרשים, פיוטים, שאלות ותשובות, פירושים, מדרשים, פירושים והלכות שחיטה, תפילות וכדומה.
בקובץ מוזכרים רבים מחכמי תימן כמו: מרי חסן בן סעיד בן סעיד מצנעא, מרי חטר בן...
בבי': כת"י ירושלים 5352°8.
ר' מעודד בן שמריה בן נחום השלים את העתקת סידור תכלאל בשנת ת"י (1650) בישוב בני חגאג שבמחוז חימה במרכז תימן. בכה"י רפ"ח דפים, חסר בתחילתו ובסופו, עם פירוש חידושין לר"י ונה. הסידור אופייני מאוד למאה הי"ז, כולל מגילת בני חשמונאי עם תרגום לארמית וערבית ומדרש למגילת אסתר. לוחות שנה החל ממחזור רפ"ה עד מחזור רפ"ט, החל משנת ת"י (1650). חלק מהדפים הושלמו בכתיבה שונה כמו דפים 31-38. הוא השלים את הסידור...
בבי': כת"י בהמ"ל 9056-50744.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »