מרי מסעוד בן מסעוד היה מחכמי הישוב עראם בתחילת המאה העשרים. הכפר עראם נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא. ישוב בשם עראם היה גם ממזרח לעיר ירים, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: עואץ', מעוצ'ה, עמראן, מסעוד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום עואץ', מרי סעדיה מעוצ'ה ומרי שלום בן עמראן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי יוסף מסעוד נולד בצנעא באמצע המאה הי"ח כנראה. הוא התפרסם על רקע המחלוקת הגדולה שהייתה לו עם חברי בי"ד וחכמי צנעא, וסירב לקבל את הכרעותיהם.
הוא התיר את איסור חדש בחו"ל. הוא בר הפלוגתא החריף, שאיתו מתווכחים הדיין מרי יחיא משרקי ונגיד הקהילה מרי אברהם אלשיך. השגותיהם עליו, מבלי להזכיר את שמו, פורסמו בהרחבה בשו"ת רביד הזהב (ע' מ"ו-נ"ח) למרי דוד ובנו הדיין מרי יחיא משרקי. הפולמוס נמשך...
מרי יוסף בן שלמה מסעוד נולד בצנעא בשנת תקצ"ב (1832).
בחורף שנת תרל"ה (1875) נשלח מטעם קהילת יהודי צנעא לקושטא שבטורקיה, כדי לבטל את הגזירות שהנחית הצבא הטורקי בתימן על היהודים. בי"ג בניסן הגיע לאלכסנדריה שבמצרים כדי ליטול עצה מיחיא מזרחי, יליד תימן שעשה חיל במצרים. כשנודע לו שיחיא מזרחי נפטר, קיבל את עצת ידידו, ונסע לירושלים לפגוש את מונטיפיורי שהיה אז במסעו השביעי לא"י. בירושלים נפגש...
מרי משה בן יהודה מסעוד היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי י"ט באלול בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב, כי שלמה בנו מסר גט שליחות של הבעל דאוד בן שלמה אלגופי לאשתו מרים בת יחיא גופי, הגרה בכפר אלחשישייה, הנמצא בנפת בני חארת מצפון לצנעא.
בפנקס בית הדין כתוב:
מסר סלימאן בן מ"ו מוסי' בן יודא מסעוד גט שליחות מדאוד בן סלימאן אלגופי לאשתו מרים...
ר' יחיא בן סעדיה מעברי היה, כנראה, ממנהיגי אחת הקהילות במרכז תימן במאה הי"ח. עפ"י שם המשפחה חי, כנראה, באזור הערים מעבר, ד'מאר ורדאע, שם מצאתי אישים ממשפחת מעברי.
הוא חתום על שטר חוב עם ר' יחיא בן יוסף נדאף בשנת תקמ"ד (1784). שטר החוב ליחיא עואץ כהן. יתכן והיו דיינים ומסתבר כי היו ראשי הקהילה. יתכן כי הם חתומים בתור עדים בלבד. הוא חתום לאחר ר' יחיא נדאף.
מרי משה מעברי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בן יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי.
בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך...
ר' סעדיה בן מעודד מעברי היה סופר בעיר ד'מאר באמצע המאה הי"ז. הוא העתיק פעמיים את סידור פעמון זהב ופירוש חידושין שחיבר מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז. הוא הכיר אותו באופן אישי ואף היה תלמידו. את הסידור העתיק פעמיים: בשנת ת"י (1650) ובשנת תי"א (1651).
בהקדמה לסידור השני הוא מעתיק את הקדמת ר"י ונה, ושינה פרטים בהתאם:
"סידור גדול כולל כל הברכות והתפילות מכל השנה כמנהג אנשי...
מרי שלמה בן יוסף מעברי נולד בתימן בסוף המאה הי"ט כנראה. לא ידוע לי מתי בדיוק והיכן.
ידוע כי בשנת תש"ג (1943) חי ברחובות, ופעל עם מרי שלום בר' חיים בן משה שעלה לארץ בשנה זו. יחד פעלו ועסקו בלימוד תורה והעמידו תלמידים רבים.
הוא יזם את התפילה להצלת הישוב ועם ישראל. ראה צילום.*
מרי שלמה בן יוסף מעברי היה פעיל ציבור וארגן תפילות ולימוד תורה להצלת העם היהודי בשנת תש"ג - 1943. ראה באנציקלופדיה ע' 344.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בניו מסמכים ונתונים רבים הקשורים לאביהם, מהם ניתן ללמוד פרטים נוספים כדלקמן:
מרי שלמה מעברי נולד בעיר ד'מאר בשנת תרע"ג - 1913, אביו למדו תורה וכתיבת ספרי סת"ם, וכבר בילדותו החל במלאכת הכתיבה.
הוא הוסמך לשחיטה ע"י רב...
מרי מעודד בן אהרן היה מנהיג, וכנראה דיין, בצנעא בשנת שנ"ט (1599). הוא חתום ראשון על מסמך בי"ד העוסק במכירת תאג' ביום שני, כ"ח בסיון שנ"ט (1599). את התאג' העתיק הסופר המפורסם הדיין מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם בניה ביום ה', בי"ט באלול שנת רצ"ה (1535).
כתבי היד היו חשובים ביותר, ובמכירתם חתמו מנהיגי הקהילה או אף חברי בית הדין.
אחריו חתום הדיין או המנהיג מרי זכריה בן הדיין...