ר' סעדיה בן עודד מסורי נולד בשנת תרס"ז (1907) במחוז בעדאן שבדרום תימן. הוריו נפטרו בילדותו והוא גדל אצל דודו.
עלה לארץ בשיירת העולים הגדולה ממחוז בעדאן, אשר יצאה בפורים תרע"ב (1912). לאחר חג הפסח הגיעו באנייה ליפו והתיישבו במושבה חדרה. זכו ליחס אכזרי מצד איכרי חדרה היהודים, הם שוכנו תחת כיפת השמיים ורוב הילדים מתו. בשלהי תרע"ג (1913) יזמה קק"ל הקמת ישוב ליוצאי תימן באזור חדרה, והוא...
מרי עודד מסורי היה מרי הכפר צומערן שבמחוז בעדאן בדרום תימן בתחילת המאה העשרים.
הוא עסק בעיקר בלימוד תורה לתינוקות של בית רבן. בכפר היו חמש משפחות יהודיות ממשפחת מסורי. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בשיירת העולים אשר יצאה בפורים תרע"ב (1912) היו כמאתיים נפש ממשפחת מסורי, ולא ידוע לי האם הוא היה בין העולים.
מרי סעדיה מסך היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי בחודש כסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 הושג הסכם בבית הדין בין והב חמאמי לבין מרי סעיד מסך, לגבי תיקון ספר שקנה והב ממרי סעיד.
בפנקס בית הדין כתוב:
הוסכם בין והב אלחמאמי ומ' סעיד מסך, וזאת, שוהב ישלם עוד למ' סעיד חצי קרוש, ובוטלו כל התביעות שביניהם. וכן קיבל עליו והב דנן שתיקון הספר שקנו...
ר' סעדיה בן אברהם מסך העתיק קובץ תפילות והושענות ופזמונים לשמחת תורה. לא ידוע מקומו.
עפ"י הערכה כה"י מהמאה הי"ט. נוסח הסידור הוא כסידור מרי יצחק ונה.
מרי יהודה מסלם היה דיין במחוז שרעב בשנת תרצ"ב (1932), לא ידוע לי באיזה ישוב במחוז שרעב חי.
הוא ידוע מתוך הרשאה שנתן למרי חוזה יפת, אביו של מרי סעדיה חוזה מחבר הספר על שרעב. ההרשאה, מכ"ז בטבת ברמ"ג לשטרות (תרצ"ב - 1931). במסמך הוא מסמיכו לדיינות, לנהל טכסי אישות וכדומה. חתומים על כתב ההסמכה לדיינות מרי יעקב יהודה - ראב"ד והדיין השלישי מרי חסן דאוד.
ר' יעקב מסלם היה ממנהיגי הקהילה היהודית בג'בלה שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי הישוב, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד רבני צנעא. המסמך מי"ב בשבט תש"ח (1948), וחתומים עליו: ר' שלמה בן שלום ור' סעיד חיים טחררי(?).
מרי מסעוד בן יוסף היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עוד...
מרי מסעוד בן יחיא הוא מקדמוני פייטני תימן. חי לא יאוחר מן המאה הט"ז. לא ידוע מתי חי והיכן.
פיוטיו מוזכרים בתוך סידורו של מרי יחיא בשירי אשר חי בעיר רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא במאה הט"ז- י"ז.
הוא חיבר מרנא - "מרן מה לי ללכת אחרי ההבל", וסימנו מסעוד בן יחיא. את המרנות נוהגים לומר יהודי תימן בתוך הסליחות ליו"כ. המרנות בהשפעה בבלית. רובן מתוך סידור רס"ג, אשר היה "מאריה דאתרא" דתימן...
מרי מסעוד בן מסעוד נולד בישוב כ'מיר בשנת תר"כ (1860) בערך. הישוב שוכן על ציר צנעא - צעדה בצפון הרחוק של תימן.
גדל בתורה והוסמך לרבנות. שימש רב הקהילה היהודית בישוב כ'מיר. היה בקי בכל ספרי המקרא, והיה בקי בסוגיות שלמות בתלמוד. עסק רבות בקבלה. הקפיד לא לשוחח שיחה בטילה. הסמיך רבנים ושוחטים רבים, וביניהם את מרי שלום מג'הז, אשר נפטר בראש העין (ע"ע), את מרי אפרים כועי-הלוי ועוד. סה"כ עשרה...