מרי שלום מנצורה היה חכם בצנעא במאה הי"ז-י"ח. מהרי"ץ בהגדה של פסח מהדורא קמא אשר כתב בצעירותו, דהיינו קודם לשנת תקי"ט (1759) מביא בשמו טעם. מהרי"ץ כותב עליו "ז"ל", משמע שנפטר לפני שנה זו.
להלן הקטע:
"ואח"כ ייקח השלוש מצות בידו וייקח האמצעית ויבצענה לשתים... אלא יקשרנה בסודר... וגם כדי שלא ישכחנו אחר כי אלף המגן תלוי עליו. וקיבלתי טעם מתוק מדבש מפי מ"ו סאלם מנצורה ז"ל וז"ל: כי יש...
מרי שלום בן יהודה מנצורה נולד בצנעא בשנת תק"ס (1800). הוא אחיו של המשורר והחכם מרי סעדיה בן יהודה מנצורה. למד תורה אצל חכמי העיר והנגיד מרי אברהם הלוי אלשיך. היה חריף מאוד והוסמך להיות שוחט ובודק ורב.
היה מגדולי חכמי צנעא באמצע המאה הי"ט.
בשנת תקצ"ה (1835) היה שליחו של הרב הראשי והראב"ד, מרי יוסף קארה, ויצא בשליחותו לישובים הקרובים והרחוקים כדי לפקח על השחיטה, להסמיך רבנים...
מרי סעדיה מנקד'י היה מחכמי הישוב בני אחמד בתחילת המאה העשרים. הכפר בני אחמד נמצא במחוז חדא מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: מנקד'י, קוריש, הברי, עומיסי, סיאני ועוד. הוא היחיד שניתן לו התואר מרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו חיים תרמו שני ריאל.
מרי יהודה מנשה נולד סביב שנת תר"כ-תר"ל (1860- 1870). הוא היה דיין וראב"ד של הקהילה היהודית בישוב מד'כארן שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא שימש עם הדיינים מרי יעקב סאלם בן אחיו, מרי חיים אהרן ומרי מחפוץ סאלם.
בית הדין שימש גם לישובים היהודים שבאזור, כמו סופעי שהיה ישוב גדול, אך היו בו רק שש משפחות יהודיות. בשאלות מורכבות היו פונים לבית הדין המרכזי בצנעא.
קשרי...
מרי שלום מסאמי היה רב הקהילה היהודית בישוב פורגאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הכפר פורגאן נמצא באזור צבאח במחוז רדאע, מדרום מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: מליחי, מסאמי, מנצור, זוקי, יצחק, חסן, חדד ועוד.
שמו ידוע לי מספרו של הרב צדוק יצהרי, שם כתב, כי בחודש אלול תש"ח - 1948 ברח מהשלטון המוסלמי, ומרי שלום מסאמי אירח אותו בכפרו פורגאן, והגיש לו לאכול.
ר' יחיא בן יוסף מסדס העתיק בשנת תרס"ג (1903) את הספר מקור חיים - הלכות שחיטה שכתב מהרי"ץ בן יעקב. לא ידוע מקומו.
בסוף כה"י פסק הלכה בעניין מחט תחובה מראב"ד מרי יוסף קארה, תשובה המועתקת בכתבי יד רבים. בקולופון הוא מציין, כי היה מלמד תינוקות. בכה"י ס' דפים.
בקולופון כתוב:
"ונשלמה מלאכת הקודש ביום י"ד לחודש חשון שנת ברי"ד... והכותב... יחיא בן יוסף אלמסדס יש"ל, ואני כתבתי...
ר' זכריה בן אברהם בן זכריה מסורי העתיק בשנת אתתקי"ב (שס"א - 1601) את מדרש הגדול לחומש ויקרא. לא ידוע מקומו.
בכה"י קפ"ז דפים. בראש כה"י ובסופו קטעים מהתורה דברים פרק י"ג עם תרגום ורס"ג.
בקולופון כתוב:
"זכריה בן אברהם בן זכריה... אלמסורי".
מרי חסן סעיד מסורי היה ממנהיגי הקהילה היהודית של הישוב עוזלה שבמחוז בעדאן באמצע המאה העשרים. הוא שימש כנראה דיין.
הוא ידוע לי מתוך חתימתו על מכתב בשנת תש"ו (1946) בערך, בו הוא ומנהיגי קהילות מבקשים סיוע כספי וסיוע בעלייה לארץ. חתומים על המכתב: מרי דוד בן דוד וחש-אריה, מרי חסן סעיד מסורי ומרי שלמה בן סעיד מבי"ד עוזלה ומנהיגים נוספים.
ר' יפת בן יעקב מסורי נולד באחד הכפרים שבמחוז בעדאן בדרום תימן בשנת תרמ"ו (1886).
בשנת תרע"ב (1912) עלה עם שיירת העולים מהמחוז, והגיעו אחרי חג הפסח ליפו, ומשם לחדרה. העולים זכו ליחס מחפיר מצד איכרי חדרה היהודיים, ולכן הקימו את שכונת נחליאל בסיוע קק"ל. שנים רבות שימש יו"ר ועד השכונה, עסק בחקלאות ונחשב מומחה גדול בתחום. עסק רבות בלימוד תורה והנהגת הציבור. צנוע ועניו היה והתרחק מהבלי העולם...
מרי נסים בן משולם מסורי היה רב הקהילה היהודית בישוב עותמה שבמחוז בעדאן בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הקהילה היהודית מנתה חמש משפחות יהודיות בלבד. הוא היה השוחט, החזן, המוהל ועסק בכל הצרכים הרוחניים והדתיים של הקהילה.
בשנת תרע"א (1911) סייר בדרום תימן שליח העלייה יבניאלי, ובעקבות פעילותו התארגנה שיירה גדולה של יהודים ממחוז בעדאן ועלו לישראל. לא ידוע לי...