מרי מנחם בן חיים היה דיין במחוז חוגריה בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על כתב הרשאה לשחיטה שהעניק למרי עואץ בר' יוסף דפתי בשנת תרס"ט (1909). הדיינים החתומים עמו עפ"י הסדר: מרי חיים יוסף, מרי מנחם חיים ומרי שמואל אברהם. בהמשך הסמיך מרי חיים סנואני את מרי עואץ דפתי לדיין.
מרי מנחם יהודה היה דיין וראב"ד בבי"ד של הישוב אלחביל שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).
הוא חתום ראשון על תשובות חכמי הישוב לשאלות הרב קוק, שהגיעו באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות מהתאריך יום שישי, כ"ז בטבת תרע"א (1911), וחתומים עפ"י הסדר: מרי מנחם יהודה - ראב"ד, מרי שלום אהרן, מרי יחיא חסן, מרי שלום עואץ ומרי שלום, בי"ד אלחביל.
ר' מנחם משה היה נגיד-נשיא-ראש הקהילה היהודית בעיר עדן באמצע המאה הי"ט.
ר' יעקב ספיר שביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859) כותב, כי ראש הקהילה היה בשנה זו ישיש וגביר, אחד מעשירי העיר עדן והוא "חכם וצדיק ועשיר גדול". משמע, שבשנה זו היה כבן שבעים-שמונים בערך, ולפי זה נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ח בעיר עדן.
היה נכבד אף בעיני השלטון הבריטי, וסייע להם כאשר כבשו את עדן. עסק איתם במסחר,...
מרי שלום יעקב מנחם נולד בעדן בחודש אדר תרמ"א (1881). למד תורה אצל חכמי העיר עדן, הרב הראשי מרי יצחק הכהן, מרי עואץ מנצור, מרי דוד יצחק ומרי שלום שלמה.
לאחר שהוכרה חכמתו מינוהו לראש הישיבה בעדן, כנראה, בתחילת המאה העשרים. עסק רבות בגמ"ח, וכשהגיעו יהודים מתימן לעדן בדרכם לא"י, דאג לפרנסתם ואירח רבים בביתו אשר סעדו על שולחנו. נעים הליכות היה, ומסופר עליו, כי מידי יום שישי ושבת היה מגיע...
מרי עואץ מני היה מחכמי העיר צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא ידוע מחתימתו על תשובות חכמי צנעא לחכמי העיר עדן בחודש אלול תקצ"ב (1832), בנושא ירושת עואץ אשר העסיק את חברי בתי הדין בשתי הערים עשרות שנים. הנושא החל לדון בבי"ד עדן בג' בתשרי תקע"ג (1812) ונמשך עד שנת תקצ"ד (1834) לפחות.
חתומים על תשובה זו בשנת תקצ"ב (1832) עפ"י הסדר הדיינים: מרי דוד צאלח הדיין, מרי יחיא כהן, מרי...
מרי מנס היה מחכמי הישוב חילה בתחילת המאה העשרים. הכפר חילה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא. מנס הוא שם פרטי אשר הפך בהמשך, כנראה, לשם משפחה.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: בנו מרי שלמה ומרי יחיא בנו, עיין ערך הבא.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי יחיא בן מרי מנס היה מחכמי הישוב חילה בתחילת המאה העשרים. הכפר חילה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא. מנס הוא שם פרטי אשר הפך בהמשך, כנראה, לשם משפחה.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שמעון אחיו ומרי מנס אביו.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי יחיא בן שלום מנס היה מחכמי הישוב מהאצר בתחילת המאה העשרים. העיר מהאצר נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא, כחמש ק"מ מצפון לכ'מיר.
בתקופה זו מנתה הקהילה מעל חמישים משפחות בערך: מנס, קעשה, מהדי, רזקאן, צנעאני, נחום, ברטי, טנגיל, אכ'רם, גמיל ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן משה קעשה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ד'ראב בשנת תקל"ז (1777).
הוא חתום עם ר' סעדיה בן נחום על שטר פס"ד העוסק במכירת ספרים ליוסף בן סעיד נגאר.
יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה התימנית בת"א- יפו בשנת תרפ"ג (1922).
הוא חתום עם ר' אברהם ד'הבאני (זהבי) על תנאי שידוכין למשה בן משה חיבי.