מרי רצון בן מרי עמרם מנגמי נולד בחודש אלול שנת תרמ"ב (1882) בישוב אלחוציין שבמחוז מכלף הסמוכה לשרעב. אביו, מרי עמרם, היה אף הוא מגדולי החכמים (ע"ע קודם). בן בכור לאביו. בצעירותו התגלה כעילוי, ואביו לא לימדו מקצוע, בשונה מדרכם של כל חכמי תימן, ורצה שיעסוק אך ורק בלימוד תורה. שקדן וחריף היה בלימודו.
בשנת תרס"ה (1905), בהיותו בן כ"ג שנים, הוסמך להוראה ולדיינות וצורף לבי"ד של מחוז שרעב....
מרי יששכר בן מרי רצון מנגמי-חוזה נולד בעיר מכלף שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. אביו, מרי רצון בן עמרם מנגמי (ע"ע) היה הרב הראשי וראב"ד בשרעב.
מנגם בערבית - חוזה ורואה בכוכבים, ולכן רבים ממשפחה זו תרגמו את שם משפחתם לחוזה, או כוכבי, או אף צעידי.
למד תורה אצל אביו וחכמי האיזור, הוסמך לרבנות ושימש רב באחד הישובים במחוז שרעב. אביו והוא היו דמויות מקובלות בקרב יהודי האיזור, ואף על...
מרי עמראן בן חסן מנזל היה דיין בשרעב בתחילת המאה העשרים. נולד במחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך חתימת חברי בית דין שרעב על הסמכה לשחיטה של מרי יפת חוזה, אביו של מרי סעדיה, מחבר הספר על ר"ש שבזי ושרעב.
כתב ההסמכה הוא מהתאריך כ' באדר שנת ברל"ד לשטרות (תרפ"ג - 1923). חתומים על ההסמכה: ראב"ד מרי ישראל בן דוד חדה, מרי שלום בן סעדיה חדה ומרי עמראן בן חסן מנזל,...
מרי אברהם בן אהרן מנזלי נולד בצנעא בשנת תקי"ב (1752). יתכן והוא הסופר שהעתיק פעמיים את סידור ר"י ונה בישוב תגאף ובצנעא (ע"ע קודם).
למד תורה אצל אביו וחכמי העיר בצנעא. בשנים תקס"ח-תקס"ט (1808-1809) נפטרו שלושת הדיינים בצנעא, ראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ, מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי, והחליפו אותם בהרכב בית דין צנעא: מרי יוסף קארה - ראב"ד, מרי יוסף בן שלום נקאש ומרי אברהם מנזלי כדיין שלישי...
ר' אברהם בן אהרן בן שלום בן אהרן מנזלי העתיק פעמיים את סידור ר"י ונה, פעמון זהב עם פירוש חידושין, בישוב תגאף בשנת תקכ"ב (1762), ובעיר צנעא בשנת תקכ"ט (1769). אף אחיו, ר' דוד, היה סופר (ע"ע). היה דיין בצנעא בשם זהה מרי אברהם בן אהרן מנזלי, ואשר שימש בדיינות עם ראב"ד מרי יוסף קארה. מרי אברהם הדיין נפטר בצנעא בשנת תקפ"ז (1827), ועפ"י הרע"מ קורח חי ע"ה שנים, וא"כ נולד בשנת תקי"ב (1752). אין סבירות...
ר' אהרון בן שלום מנזלי חיבר שיר "אמרה סגורה באני". שם המשפחה רווח בעיקר במרכז תימן, ולכן אני מעריך, כי אף משורר זה חי במרכז תימן, ואולי אף בצנעא. כתב היד בידי מרי שלמה קורח, רב העיר ב"ב, נכדו של הרב הראשי מרי עמרם, עובדה המחזקת את ההערכה, כי המשורר חי בצנעא.
זמנו לא ידוע, ולהערכתי, במאות י"ח- י"ט, אך לא קודם לכן.
ר' דוד בן אהרן מנזלי העתיק שני כתבי יד במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא אחיו של ר' אברהם בן אהרן מנזלי (ע"ע). כאחיו, חי כנראה בעיר צנעא ואולי אף בישוב תגאף. בנו הוא, כנראה, הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי.
כתב היד הראשון הוא תורה, בראשית ושמות, שהעתיק וסיים ביום ד' בשבט תקל"ה (1775). בכה"י קצ"ה דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום אונקלוס ופסוק תפסיר רס"ג. בתחתית העמוד פירוש רש"י. נכתב במימון ר' דוד...
מרי דוד בן שלום מנזלי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בשנת תרמ"ו (1886), וחתומים עמו מגדולי חכמי צנעא, אשר בשנה זו היו צעירים, ובהם: מרי יחיא קאפח שבהמשך היה חכם באשי, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי חיים קורח ועוד.
הוא חתום על כתובה בצנעא בשנת תרס"א (1901) עם ר' שוכר בן מוסא דיין, הזוג הוא חיים זגיר ולולוה חאזי...
מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד - 1804. משנת תרי"ד - 1854 שמש בדיינות כארבעים שנה, והחליף את הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח. הוא היה מהדיינים הפוריים ביותר, העתיק תשובות ופסקי דין רבים, והעתיק פעמיים את ספר השחיטה מקור חיים. ראה באנציקלופדיה ע' 330.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד נוסף, ואף הוא הספר מקור חיים. בכתב היד ל"ט דפים בגודל מהדורת כיס, ושער אדום מצויר. לאחר...
מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד (1804). אביו הוא הסופר ר' דוד בן אהרן מנזלי (ע"ע). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר, ובשנת תקצ"ט (1839) שימש חזן ראשי בבית הכנסת אלסיאני בצנעא.
מיעט בשיחות שאינן דברי תורה וכל כולו עסק בלימוד תורה. עניו ושפל היה, הסתפק במועט, וברח משררה ויוהרה, ומשום כך לא רצה להיות שוחט כדי שלא יכנו אותו מרי. הוא חווה את האירועים הקשים והחשובים שהיו בצנעא במאה...