חכמי תימן

תצוגת 121 - 130 מתוך 353

ר' יהודה בן אברהם בן נחום אלמליח העתיק את ספר השו"ע מספר פעמים, בישוב דרב אלמהדס שבמחוז רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא, בסוף המאה הי"ז ותחילת המאה הי"ח. מצאתי שלושה כתבי יד, בהם העתיק את שו"ע טור או"ח פעם אחת, שלוש פעמים את טור אבן העזר ופעם אחת את טור חו"מ. שנות העתקותיו הן משנת תנ"ט (1699) עד לשנת תע"א (1711).

כתב היד הראשון (כת"י ר"י קאפח) הוא שו"ע טור אבן העזר* אשר נכתב ביום שני, י"ג...

בבי': גברא, חכמים וסופרים, ע' 168-173; כת"י ר"י קאפח 33-31992.

מרי יוסף מליח היה, כנראה, רב קהילת יהודי קרית אלקאבל במאה הי"ח. קרית אלקאבל נמצאת ממערב לצנעא. שמו ידוע לי משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם ניתן ללמוד, כי היה, כנראה, רב הקהילה ודמות מוכרת ומוסמכת בבי"ד בנושא יהודי הישוב.

ראשית, ביום שני ז' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 גירש אברהם בן יחיא סרי את אשתו ג'נא בת יוסף סרי תושבי קרית אלקאבל. בפנקס כתוב, כי מרי יוסף מליח ויחיא סלימאן...

ביב': מסוודה ע' 34 - צ"ב, 131 - שכ"ד

מרי יעיש בן אברהם מליח היה מחכמי הישוב חסניין בתחילת המאה העשרים. הכפר חסניין נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: מליח, קארטה, קארני, סמינה, טויל, חאזי, מאמון, עוקבי, זביב, מסיבי, רחבי, רצאבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה סמינה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....

ביב': פנקס השליחות ע' צ"ג

ר' אהרן בן אברהם מליחי העתיק או מימן את העתקת קובץ בהלכות שחיטה בישוב אלצוק בשנת תי"ג (1653). בכה"י קט"ו דפים, ובהם הלכות שחיטה לשו"ע טור יו"ד (דפים 2א'-35ב'), ספר קדושה לרמב"ם הכולל גם שחיטה ומאכלות אסורות (דפים 36ב'-71א'), שרח שלום - פירוש בערבית להלכות שחיטה (דפים 72ב'-107א') ופירוש מילים להלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 108א'- 115ב').

בקולופון דף 107ב' כתוב:

"נשלמה זאת השחיטה......

בבי': כת"י בניהו 335-44295.

ר' חיים בן שוכר מליחי היה מלמד תורה לתשב"ר בעיר סדה באמצע המאה העשרים, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא ידוע מתוך מכתב ששלח בכ"ד בשבט ברנ"ו לשטרות (תש"ה - 1945) לשליח העלייה חיים צדוק, ובו הוא מבקש סיוע כספי למורים המלמדים תורה לילדים. הוא חותם את מכתבו: "הצעיר חיים בן שוכר מליחי מלמד אלסדה יע"א".

הכינוי "מלמד" ניתן לפעמים לבית דין, ולכן יתכן והיה גם דיין, ומ"מ, על סמך המכתב ברור...

בבי': חיים צדוק, מן המיצר, ע' 273.

מרי שלום מליחי היה מחכמי העיר סדה בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.

הוא מוזכר עם מרי יעיש מנצור, מרי יחיא (אגברי?), מרי שלום מחבוב ואחרים, אשר עסקו בשחיטת פרה ששחט והכשיר מרי יחיא מקאלח, ואילו רבני העיר סדה הטריפו.

בבי': במסילה נעלה, ע' 67.

ר' נתן בן יעיש בן יפת מֻנְגַאם העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.

שם המשפחה מנגמי נפוץ בעיקר במחוז שרעב, ולכן מסתבר, כי אף הוא חי בשרעב. כתב במימון ר' יעקב בן אברהם. בכה"י ל"ב דפים.

מסרת בידי המשפחה, כי הם משבט זבולון, זאת בשונה מרוב יהודי תימן המיוחסים לשבט יהודה.

בקולופון כתוב:

"אנא... ספרא... נתן בן יעיש נ"ע בן...

בבי': כת"י היכל שלמה 3°8-22596.

מרי עמרם בן משולם - עמראן בן מוסלם מנגמי נולד במכלף שבמחוז שרעב בשנת תרכ"ב (1862) בערך. רעייתו היא זהרה בת יוסף מנגמי. בנו הבכור, מרי רצון, נולד באלול תרמ"ב (1882) בהיותו בן עשרים. ילדים נוספים נפטרו בקטנותם. נותרו לו רק בנו מרי רצון ובתו סלאמה, אשר ידעה בע"פ תורה ופרקים שלמים מנ"ך, משניות והלכות, רק משמיעה. נפטרה בעדן בשנת תש"ד, בדרך לעלייה לארץ.

סבל רבות ממחלה, הציעו לו לרדת לעיר עדן...

בבי': לוח תעיזי, תשרי תשנ"ו; נינו- הרב שלמה כוכבי- מנגמי, ר"ג.

עמודים