מרי דוד בן שלום מידאני היה חכם בישוב אלציח בתחילת המאה העשרים. הכפר אלציח נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. הרב עמרם קורח כתב, כי הכפר חרב לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ - 1680 ולא חזרו לישוב לאחר הגלות. בשנים ת"ן - תנ"ג (1690 - 1693) העתיק בישוב מרי שלום בן יחיא קורח את ספר ההפטריות, משמע, שהיהודים חזרו לגור לאחר הגלות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה תשע עשרה משפחות בערך: מידאני, דחבאש, מחפוץ',...
מרי יחיא אברהם מידאני היה חכם, וכנראה, רב הקהילה היהודית בישוב אלצ'אף בתחילת המאה העשרים. הכפר אלצ'אף נמצא במחוז גהראן מדרום לצנעא.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: מידאני, ונה, סראג ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלמה...
מרי יוסף בן עואץ מידעי נולד בעיר שג'אדרה שבמרכז תימן בשנת תרמ"ב (1882). למד תורה שנים רבות אצל חכמי העיר כוחלאן, בכוכבאן למד שמונה שנים, בעפאר למד שבע שנים, וכן למד בעיר סוד. לימד תורה בעיר כוחלאן. מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, והיה עני ומרוד. היה גדול בתורה וזכרן גדול, זכר את כל התנ"ך וספרים אחרים בע"פ מילה במילה. לימד תורה במשך שנים רבות והעמיד תלמידים רבים, ביניהם מרי שלום אברהמי - חבר הרבנות...
מרי מאיר מידעי היה מחכמי הישוב שג'אדרה במרכז תימן במאה העשרים. נולד בתחילת המאה העשרים. התחתן עם אשה מהישוב אלעלנייה והתיישב שם. שם שימש רב ושוחט ובודק, ומנהיג הקהילה היהודית במקום בצוותא עם ר' יעיש עתארי ור' אברהם מדרי.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), והתיישב במושב תנובות, שם שימש רב המושב.
לא ידוע לי מתי נפטר.
מרי עואץ מידעי היה מחכמי מחוז חג'ה שבמרכז תימן בצפון ערב לצנעא, במאה הי"ט-כ'.
הוא ידוע כרבו של מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא המפורסם ביותר לישובים השונים, להסמיך ולבדוק שוחטים ורבנים ברחבי תימן. מרי יחיא נחום נולד בעיר שג'אדרה שבמחוז חג'ה בשנת תרל"ד (1874). בהנחה שמרי עואץ מידעי היה מבוגר ממרי יחיא נחום בעשרים שנה לפחות, הרי ניתן להסיק, כי נולד סביב שנת תרי"ד (1854), וכי חי במחוז חג'ה...
מרי שלום מידעי נולד בתחילת המאה העשרים בישוב שג'אדרה שבמרכז תימן. עבר לגור בעיר אלמכאדה שבאזור, ושם שימש רב הקהילה, עורך חופות ושאר תפקידי הנהגה, כמקובל בתימן שמרי הקהילה משמש בכל התפקידים הרוחניים.
לא ידוע עם עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949).
ר' מימון בן דוד בן שלום מימן את העתקת ספר המצוות לרמב"ם, שהעתיק הסופר ר' יוסף בן עודד הלוי (ע"ע), בעיר תְ'לֵא שבמרכז תימן בשנת קפ"ג (1423).
בכה"י קס"ז דפים, כולל ההקדמה ורשימת המצוות. ההתחלה חסרה ומתחיל ממצוות עשה מ"ו.
בקולופון דף 167א' כתוב:
"שלים בסייעתא דשמיא בחד בשבא תלתא יומין בירח אדר שנת אלפא ושבע מאה ותלתין וארבע שנין לשטרי (קפ"ג - 1423) במאתא קרית ת'לא, יהא זה...
ר' מימון בן יוסף בן אביגד בן מימון מימן את העתקת ספר פילוסופי בצנעא בשנת רנ"ח (1498) בצנעא. הסופר הוא ר' סעדיה בן בניה (ע"ע).
החיבור שהעתיק הוא של אבו חאמד אלגזאלי: "כתאב מעיאר אלמעלם", וכן "כתאב מקאצד אלפלאספה". שני החיבורים לא נשמרו במלואם בכתב היד. בכה"י קכ"ח דפים, וסדר הדפים מבולבל.
מרי אברהם מימוני היה מחכמי הישוב הזם בתחילת המאה העשרים. הכפר הזם נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא, לא הרחק מהעיר עמראן. מקור שם המשפחה מימוני, כנראה, ע"ש הישוב בני מימון שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: חדאד, בוצי, מימוני, נהמי, קארני, צארום, סלמי, צובארה, עמר, נהארי, עקבי, רדמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בקהילה זו: מרי יחיא בוצי.
שמו ידוע מתוך...
מרי סעדיה בן שלמה מיפעי היה חכם בחבאן, בדרום מזרח הרחוק של תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא בן דורו של מרי שלמה בן מעוצ'ה שמאך.
היה חכם ומקובל גדול, ונחשב לחסיד וקדוש. מספרים עליו, שעפ"י התנהגותו החיצונית היו שחשבו שיצא מדעתו ורצו לכבלו, אך מרי שלמה בן מעוד'ה שמאך מנע זאת מהם, באומרו שזו רוח הקודש המפעמת בקרבו.