ר' דוד בן נחום לוי העתיק את מדרש ילקוט ראובני בשנת תקצ"א (1831). לא ידוע מקומו. אולי הוא ר' דוד הלוי המוזכר בדברי מרי דוד גמליאל אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא מזכיר את "התאג' המהודר לר' דוד הלוי", ואולי העתיק גם תאג'.
בכת"י ילקוט ראובני קי"ט דפים, קצר יותר מהדפוס. הועתק במימון ר' יוסף בן משה צ'אהרי, בבית מדרשו של ר' אברהם בן שלום דחוח. בתקופה זו ידועה משפחת דחוח הלוי מהישוב גבל עמר...
ר' דוד בן סעדיה הלוי אשר כינה את עצמו - אלואל בן נדרגל (אלואל י"ד במספר קטן, דוד בגמטריה י"ד, סעיד י"ח במספר קטן, נדרגל עם הכולל י"ח), היה חכם במאה הט"ז-י"ז. לא ידוע מקומו.
הוא חיבר מילואים והשלמות לפירוש של מרי זכריה הרופא על משנה תורה לרמב"ם. את החיבור כתב בשנת אתתקי"ב לשטרות (שס"א - 1601). לפי זה אני מעריך, כי נולד באמצע המאה הט"ז.
בכה"י ל"ב דפים, אינו שלם. מסתיים בברכת...
מרי דוד בן סעדיה הלוי נולד בכפר אלנאצרי שבמחוז איב בדרום תימן באמצע המאה הי"ט.
הוא שימש רב הקהילה. מתלמידיו המובהקים מרי עודד בן חוזה כהן, אשר החליף אותו בתפקיד לאחר פטירתו, ושימש רב הכפר אלנאצרי. בניו דוד וראובן נפטרו בחדרה מספר שנים לאחר העלייה, סביב שנת תשי"ב (1952).
נפטר, להערכתי, בשנת תר"פ-תר"צ (1920-1930).
מרי דוד בן עמרם לוי היה דיין בצנעא בשנת ש"ל (1569). נולד, כנראה, בצנעא בתחילת המאה הט"ז.
הוא חתום על מכירת תאג' בשנה זו, לאחר חתימת מרי סעדיה בן יוסף, ראב"ד כנראה. תאריך המסמך הוא מיום שישי, כ"ו בתשרי ש"ל (1569).
כתב היד המקורי נעתק בשנת אתתכ"א (ר"ע - 1510) ע"י הסופר ר' דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה, ממשפחת הסופרים המפורסמת ביותר בצנעא. כה"י נמכר פעמים נוספות.
בשטר מכר...
מרי דוד בן צאלח-צדוק לוי היה מנהיג וזקן הקהילה היהודית בישוב הג'ר, שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט.
יתכן ובנו הוא מרי צדוק דוד הלוי, אשר שמש רב קרית עקרון ע"ע.
בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ שימש ראש הקהילה. הוא תיאר את קשיי העלייה לארץ החל מגל של רעידות אדמה בצפון תימן בשנים תש"ב-תש"ג (1943-1942), המשך בתלאות העלייה מהצפון הרחוק של תימן ועד לעדן...
ר' דוד בן צדוק לוי היה ממנהיגי אחת הקהילות היהודיות באיזור קעטבה שבדרום תימן, באמצע המאה העשרים.
הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי הערים קעטבה, חדד, דמת ועוד בדרום תימן. האישור מיום שלישי, י"ט בכסלו תש"ה (1945). איתו חתום ר' דוד בן משה כ'ובאני.
כנראה, שהוא חתום על המכתב לד"ר ביגל - מנהל מחנה העולים גאולה שליד עדן, בשנת תש"ו (יוני-...
מרי דוד בן צדוק - צאלח לוי היה זקן הקהילה היהודית בישוב אלהג'ר, ורב מחוז חידאן בצפון תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא עמד בקשר עם מנהיגים ושליחי העלייה, ואף ארגן ועמד בראש העולים לארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 287. לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פרטים נוספים כדלקמן:
מרי דוד היה הרב של יהודי העיר אלהג'ר ושל מחוז חידאן אלשאם. עסק רבות בלימוד קבלה. בשבת ויחי של שנת תש"ב - 1942 היו...
באחד מכתבי היד מן המאה הי"ח כתוב שיר המיוחס לר' דוד בן שלמה הלוי. לא ידוע מקומו.
בכה"י קס"ח דפים. מנוקד עד דף 14, כולל פיוטים ובהם שירים ונַשְוַד לרשב"ג, ריה"ל, ר"ש שבזי, ר"י אלצ'אהרי ור' דוד בן שלמה הלוי.
חי, א"כ, לא יאוחר מהמאה הי"ח.
שיר נוסף- ממעלות גבהי זבול- פרסם רצון הלוי, ואף הוא לר' דוד בן שלמה הלוי.
מרי דוד-אלואל בן חיים הלוי חי במאה הט"ז כנראה. דוד ואלואל מונים כל אחד במספר קטן 14. לא ידוע מקומו.
הוא ידוע מתוך פירוש שכתב לספר המצוות לרמב"ם, ואשר העתיקו מרי יחיא בשירי, אולי בשנת שע"ט (1619). זאת בהסתמך על שטר מכר לכתב היד משנה זו. החיבור מונה י"ד דפים. בהקדמה הקצרה לפירוש הוא כותב, כי דבריו מבוססים על ספרי חכמים אחרים ועל פירושים משל המחבר. מעיון בכתב היד שהגיע לידינו מסתבר, כי...
ר' זכריה בן משה הלוי העתיק או מימן את ספר אלכאפי - המספיק לר' תנחום הירושלמי בשנת תרל"א (1871). לא ידוע מקומו בוודאות, אך מסתבר כי הועתק בצנעא, שכן הועתק מכתב יד שהיה בבית כנסת מהרי"ץ בצנעא. בכה"י קמ"ג דפים. בכה"י גם הגהות שרובן ממהרי"ץ, וניתן, א"כ, להסיק כי כתב היד המקורי אשר העתיק ר' דוד בן נחום בן עודד הלוי מהעיר תנעם בשנת שפ"ז (1627), היה לנגד עיני מהרי"ץ, וכנראה, שמהרי"ץ אישית כתב את...