מרי צדוק הררי היה מראשי ישיבת חיי שלום בירושלים בשנת תשי"ג - 1953. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שנתן למרי שלמה מעברי להיות שד"ר הישיבה בארץ לאסוף תרומות. חתום עמו מרי שלמה קרואני, ונתנה ביום רביעי י"ד באייר תשי"ג, שנים בודדות לאחר העלייה הגדולה לארץ, כאשר המצב הכלכלי היה קשה ביותר.*
ישיבת חיי שלום נוסדה בירושלים בשנת תרע"א - 1911.
חכם ופעיל ציבור, ירים - ת"א - חולון, מאה כ'
מרי שלום בן יוסף ג'יבלי-הררי נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר ירים שמרכז תימן. בן זכר יחיד להוריו. בגיל שש שנים מינו לו הוריו מרי מיוחד מצנעא, את מרי נתן צארום, תופעה נדירה בתימן. בהמשך למד אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ', והוסמך על ידם לשחיטה, וכן ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. חזר לעירו ושמש עוזר לראש הקהילה ר' חיים קאפח. נסע לעיר...
ר' חיים בן יוסף השאש חתום על שטר מכירת חנות בעקיל - צנעא בשנת תרי"ח (1858). הוא לא מוזכר במקורות אחרים כנושא תפקיד רשמי בחיי הקהילה, יתכן והוא חתום כאחד מן הבעלים הקשורים לעסקה, ויתכן כי הוחתם על השטר כדמות מכובדת.
ר' יוסף השאש חתום עם מרי אברהם חיים נדאף ור' שלום ריעאני על שטר צוואה ביפו בשנת תרע"ו (1916) לנעמה בת שלום צ'אהרי. הוא היה מראשי הקהילה התימנית ביפו בתקופה זו.
לא ידוע מתי עלה לארץ ומתי השתקע ביפו. יהודי תימן השתקעו ביפו לפני שנת תקצ"ט (1839), ובמפקד שנעשה בשנה זו עפ"י בקשת משה מונטיפיורי נמנו שניים מיוצאי תימן, ועד שנת תרס"ד (1904) נמנו יותר ממאתיים מיוצאי תימן ביפו.
לא ידוע...
ר' יוסף בן יוסף השאש חתום על כתובה עם ר' חיים אהרן בעיר שיבאם שבמרכז תימן בשנת תרכ"ב (1862). נראה, כי שימשו שניהם כמנהיגי הקהילה היהודית בשיבאם, כמקובל בתימן שהחכמים והמנהיגים חותמים על כתובות ושטרות אחרים. הזוג הוא עואץ עדוי ורומייה כהן. יתכן וחתמו בתור עדים ולא כמנהיגים.
ר' יוסף בן שוכר השאש חתום על שטר כתובה עם הדיין מרי יחיא בן שלום כהן בצנעא בשנת תר"ג (1843). לא ידוע לי אם שימש בתפקיד רשמי כלשהו בחיי הקהילה היהודית בצנעא. מ"מ, העובדה שהוא חתום עם דיין על כתובה מלמדת שהיה דמות מכובדת, חכם או מנהיג בתקופה זו. יתכן וחתם בתור עד. הזZוג המוזכר בכתובה הוא אהרן דנוך ולולוה עאשרי.
ר' יחיא בן דוד השאש חתום על שטר לבניין גדר עם ר' צאלח חסן בשנת תרס"ב (1902). לא ידוע היכן נכתב השטר, וכנראה, שניהם שימשו מנהיגים בקהילתם. י"ל נחום מעריך שאולי נכתב השטר בצנעא. השטר נכתב על שם אברהם בן חיים השאש.
מרי יחיא בן מרי יעיש השאש היה מחכמי צ'ובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שימש גם רב הקהילה בעיר מחוית.
הוא ידוע משני חיבורים שכתב לתורה: @44פלח הרימון וחן התורה@55.
החיבור פלח הרימון נכתב בר"ח אלול תר"צ (1930), ועוסק בטעמים לתורה בקצרה עפ"י הסדר של פרשיות השבוע, שו"ת, נושאים הלכתיים, התכתבויות שהיו לו עם קרוביו בא"י, חידות ועוד, כדרכם של רבים...
מרי יחיא בן יעיש השאש שמש רב הקהילה בישוב צובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. נפטר בשנת תרצ"ט - 1939. ראה באנציקלופדיה ע' 106 - 107.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך מיום ראשון כ"ד במנחם אב ברמ"ח - תרצ"ז - 1937, בו הוא מסמיך את ר' נסים בן יוסף קרואני להיות מנקר. ר' נסים קרואני קיבל הסמכה לשחיטה בשנת ת"ש - 1940 ממרי יוסף בן מרי יחיא נחום.
להלן נוסח ההרשאה לניקור:
בהיות...
ר' משה בן שלום השאש לא היה מגדולי החכמים בצנעא, אך היה פעיל ציבור והיו לו זכויות מרובות גם בתחום הרוחני בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא היה סוחר, ועסק בקניית ספרים תורניים במצרים ובמקומות אחרים ובמכירתם בתימן.
באמצע המאה הי"ט מצב ההנהגה בצנעא היה קשה, עקב התהפוכות המדיניות הגדולות, ורבים מיהודי צנעא ומנהיגיה נאלצו לברוח מצנעא. המצב החמיר כאשר נפטר הרב הראשי, מרי שלמה קארה, בשנת תרמ"ט (1889...