מרי סעדיה בן מוסי-משה אכלופי-בוצי היה מחכמי הישוב חימה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בכת"י, אשר העתיק ר' יצחק מהאצרי המזכירו כרבו, יחד עם מרי יצחק בן אברהם אכלופי, כנראה, מאותה משפחה. ונראה כי שניהם היו מנהיגי הקהילה היהודית בחימה בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. החיבור הועתק בשנת תרע"ב (1912).
כה"י נמצא בספריית אוטובה-קנדה ולא התאפשר לי לעיין בכה"י. התיאור מבוסס על כרטיס...
ר' יוסף בן שלום-סאלם אלוני העתיק בשנת תקנ"ח (1797) את תכלאל עץ חיים שכתב וערך מהרי"ץ - הוא סידור בנוסח בלדי. לא ידוע מקומו. הסידור הועתק במימון ובהזמנת ר' יוסף בן שלום בשירי.
בכה"י שני כרכים, קס"ה דפים. הסופר שינה מעט מסידור עץ חיים, הוסיף את מסכת אבות ומסכת יומא עם פירוש ר"ע מברטנורא, וכן הוסיף את סדר העבודה לראב"ע, שהמהרי"ץ השמיט בסידורו והעתיק נוסח אחר במקומו.
בשער הסידור...
מרי סעדיה בן יוסף אלזין היה חכם בישוב שעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. מספר ישובים בשם שעב היו בתימן, במחוז שרעב בדרום תימן, באזור רחבה מצפון לצנעא, באזור מערד בירים, ועוד. נראה עפ"י ההקשר, כי מדובר בכפר שעב שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: חסן, עתרה, מצ'מון ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד חסן ומרי...
במחצית הראשונה של המאה הי"ב חי חכם בתימן אשר כתב פירוש למשנה. בחיבור לא מוזכר שמו, מקומו וזמנו המדויק. הרב יוסף קאפח שההדיר את כתב היד קבע, כי מדובר בחכם שחי במרכז תימן, בהסתמך על סגנונו וניבו הערבי-יהודי.
אף הוא, כמחבר הפירוש להלכות הרי"ף - בן דורו, כותב בפירושו הלכות ופירושים רבים משל חכמי הגאונים, שהוא המקור היחידי לכך היום. תימן שימרה במשך הדורות חיבורים שלמים, הלכות, פירושים...
במחצית הראשונה של המאה הי"ב חי חכם בתימן וכתב פירוש להלכות הרי"ף למסכת חולין. בכה"י לא נותר קולופון, ולכן אין ידוע שמו, זמנו המדויק ומקומו. אותו חכם חי בשנים 1090-1140, היא המחצית השניה של המאה התשיעית לאלף החמישי. החיבור מזוהה בוודאות עם חכם מתימן, כיוון שבשני מקומות הוא כותב בחיבור: "ואנו אנשי תימן אין אנו נוהגים כן כי מנהג אבותינו בידינו".
החיבור הוא תרגום לערבית ופירוש למסכת חולין...
ר' אברהם בן יוסף אלשיך נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע ממכתביו, שבהם עולה, כי בחודש אב או אלול תרמ"א (1881) הגיע לירושלים. הוא מראשוני העולים בעליית אעלה בתמ"ר (1882). אחיו, ר' שלום, שהיה ראש הקהילה בירושלים עלה בשנת תרנ"א (1891). במכתבו הראשון מחודש כסליו תרמ"ב (1881) הוא מתאר את חיי היהודים בירושלים ואת קשייו האישיים. הוא מאמת את השמועה, כי בונים בתים בירושלים לעניים מתרומות שנאספו, אך...
ר' אברהם הלוי אלשיך הדפיס לראשונה את הספר שתילי זתים, פירושו של מרי דוד משרקי לשו"ע טור אורח חיים, בסוף המאה הי"ט בירושלים, והוא, א"כ, מן המדפיסים הראשונים מקרב יוצאי תימן. לא ידוע מתי נולד ומתי עלה לירושלים. כנראה שהוא מרי אברהם בן יוסף אלשיך, אשר עלה לירושלים מצנעא בחודש אב תרמ"א (1881).
הוא הראשון שהצליח להדפיס את שתילי זתים בשנת תרמ"ו (1886) בדפוס פרומקין. קדם לו ברצון להדפיס ר'...
מרי אברהם, בן נשיא הקהילה ר' שלום הלוי אלשיך (ע"ע), נולד בצנעא בשנת תק"ט (1749). הוא נינו של הדיין מרי יחיא בן אברהם הלוי, אשר שימש דיין מיד לאחר גלות מוז"ע בראשות מרי שלמה מנזלי. הוא לא זכה ללמוד תורה מאבי סבו, כיוון שנפטר בשנת תנ"ו (1696).
כאביו, גם ר' אברהם היה מעשירי תימן "ונאמן על המטבע" מטעם השלטון המוסלמי. את עושרו ניצל למעשי חסד רבים: צדקה לעניים, בנה מקוואות, בתי ספר לילדים,...
מרי יחיא אלשיך היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', ד'הבאני, ג'ראמה, ערוסי, נהארי, אלשיך, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי שלמה נהארי, מרי שלום קהלאני...
מרי יחיא בן חיים אלשיך היה חכם בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. לא ידוע לי מתי נולד, ולהערכתי, נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט.
הוא היה שליח בי"ד צנעא לישוב חפאש, בין הישובים מחוית למנאכ'ה במערב תימן, בשנת תרמ"ה (1885). יחד איתו היו ר' חיים בן סאלם חבשוש ור' יחיא מוסא. תפקידם היה "לפקח על ענייני בני ישראל היושבים חוץ למדינת צנעא על השוחטים והבודקים והדינים והמריבות ומה שהוא צורך רבים, בכוח...