יהדות חברה וקהילה

בלוח השנה העברי כאשר אומרים תמוז, נזכרים בצרות שבאו על עם ישראל וחורבן שני בתי המקדש. י"ז בתמוז, בו החל המצור על ירושלים, נקבע על ידי חכמים כיום צום המציין את תחילתם של שלושת השבועות, שבין י"ז בתמוז עד תשעה באב. הם נקראים "בין המיצרים" לאור הפסוק "גלתה יהודה מעני, ומרב עבודה היא ישבה בגויים ולא מצאה מנוח כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' פסוק ג'). בתקופה זו נוהגים בקהילות ישראל מנהגי אבלות. יהודי תימן לפי המסורות השונות הו בין ראשוני הגולים. עדות לכך ניתן למצוא בספרו ההיסטורי של הרב עמרם...
קרא עוד
חג כפול הוא יום ירושלים: יום שחרור ירושלים וחג הישועה הגדולה שנעשתה לישראל במלחמת ששת הימים. כל מי שחווה את תקופת הכוננות וההמתנה לא ישכח את הימים רוויי המתח והאימה שקדמו לפרוץ הקרבות. בעקבות ניצחונו המהיר והמזהיר של צה"ל, ובתוך תחושת הפורקן שאפפה את אזרחי המדינה, נראתה אותה חרדה כדאגה מוגזמת, חסרת הצדקה. אולם כמי שחקר את שורשי המלחמה ואת נסיבותיה למדתי לדעת מה חמורה היתה הסכנה לעם ולמדינה, וכיצד נמנעה מאיתנו פורענות קשה ח"ו שאין לשער את ממדיה. כל יהודי מאמין חש בליבו כי יד עליונה היתה בכך....
קרא עוד
צום י"ז בתמוז הוא אחד מצומות הציבור שתיקנו חכמים לאחר חורבן בית שני, ועל כן הצום בא לידי ביטוי גם בתפילה. עיון בסידורי תימן הקדומים ביותר מלמד, כי בערבית לליל תענית אין אף תוספת פרט לאמירת ענינו בתוך העמידה, למרות שעדיין הצום לא החל בתחילת הלילה אלא רק מעלות השחר, כפי שכתב במפורש רס"ג בסידורו. בתפילת שחרית לתענית ישנן התוספות הללו: ענינו בלחש ובחזרת הש"ץ בין גואל לרופא, הוצאת ס"ת, מזמור התעניות: תפלה לעני כי יעטוף. כלומר, שלושה שינויים בלבד בהשוואה לחול: ענינו בעמידה, ס"ת ומזמור התעניות. מזמור...
קרא עוד

Pages