סִחִבּ-אַלֹשַמלֵה

סִחִבּ-אַלֹשַמלֵה

סחבּ אתּ טליתּו. אומרים כּךּ על אדּם המשמיע דּבּריו, כּמתּלהלה וכּמיתּמם, שעה שהוא מתּכּוון לקנטר או להבּעיר מדּנים. משל כּאילו גרר טליתּו בּעפר והעלה אבק על העיניים בּלי להשמיע קול.
מילון: