נִסַּאף

נִסַּאף

ניפוי תּבואה כּדּי להוציא ממנה אבּנים ופסולתּ, שֹמים מעט בּצלחתּ של גומא "ג׳טא" ומהפכים אותּה בּאוויר. נַסַּף, עשה פעולה זו.
מילון: