לֻטעַה

לֻטעַה

סוכּר או קמח או גרגרים קטנים שאדּם מעלה בּראש אצבּעו כּשהיא מלוחלחתּ. לַטַּע, לחלח אצבּעו וקלט בּה השומשמין והחזירה לפיו לפיו כּי כּךּ דּרךּ אכילתּ השומשמין שם. בִּילַטָּע, אוכּל בּדּרךּ זו.
מילון: