בלוג יהדות חברה וקהילה

File:Sana'a,_Yemen_(14667934933).jpgיהודי תימן נחשבו לשורדים בכל מצב ובכל תנאי ולאור העובדה ההיסטורית שממש עד לאחרונה נותרו אחרוני גולי היהודים בתימן (לפיכך) ניתן ללא ספק להכתיר את גלות תימן כארוכה ביותר מבין כל הגלויות. לא מעט מלכים וכובשים חמדו את ארץ תימן בשל עדיפותה על-פני ארצות אחרות בחצי האי ערב, עדיפות שבאה לידי ביטוי באדמתה הפורייה, בטמפרטורות הנוחות שלה, בגשמי המונסון הפוקדים אותה ובגידוליה החקלאיים הפוריים. זוהי ארץ שיש בה אזורים גיאוגרפים מגוונים, החל מאזור שפילת החוף (ה-"תִהַאמַה") שלאורך ים סוף ממערב, דרך רמת ההר המרכזית שבה ההרים מגיעים לגובה שלא מבייש שיאי הרים בעולם הגדול - עד 3760 מטר באזור צנעא, וכלה ברצועת אורך מזרחית המשתפלת בהדרגה לכיוון האזור המדברי-חולי של ערב הסעודית ודרומה לכיוון מפרץ עדן (במובנים מסוימים יש דמיון למבנה הגיאוגרפי של ארץ-ישראל).

לתימן מייחסים את ממלכת שבא העתיקה שכבר אז נתפרסמה בעושרה הרב ובסחר הבינ"ל שניהלה אף עם ממלכת ישראל (שלמה המלך). בשרידיה העתיקים של הממלכה השבאית נתגלו כתובות עתיקות שנחקקו במקומות שונים בשפה השבאית העתיקה. אלה הועתקו ונחקרו ע"י החוקר והמזרחן יוסף הלוי בסיועו של ר' חיים חבשוש שהובילו והנחהו לאורכה ולרוחבה של תימן. ר' חיים חבשוש שנחשב לאחד מראשי המשכילים בתימן בעת החדשה, חיבר שני חיבורים חשובים: 1."חזיון תימן" (רואיאת אל-ימן) – המתאר את מסעו עם יוסף הלוי. ספר זה הובא לדפוס ע"י פרופסור גויטן בשם "מסעות חבשוש". 2. "קורות הזמן" שפורסם ע"י הרה"ג יוסף קאפח בשם "קורות ישראל בתימן".

ידוע גם שכאשר אלכסנדר מוקדון והשלטון ההלניסטי הגיעו לתימן, החל מהמאה ה-4 לפנה"ס (שאז גם התחילו התימנים למנות את המניין לשטרות) ומאוחר יותר האימפריה הרומית החל מהמאה הראשונה לספירה, כנראה שהייתה גם השפעה נוצרית בתקופה הטרום-אסלאמית, אך מעניין ביותר הוא, כי בפרק זמן זה ששלטו הרומים בתימן גרו במרחבי תימן, בנוסף ליהודים גם שבטים ערבים שהיגרו ממרחבי חצי האי ערב ומיוחד בלט שם שבט אחד שנקרא "חימייאר" והתיישב בהרים מדרום לחבאן לאורך מפרץ עדן. שבט זה השתלט על תימן וייסד בה ממלכה חימייארית החל מהמאה השנייה לספירה משנת 115, ממלכה שהחזיקה מעמד עד שנת 525. ליהודים הייתה מעורבות מדינית עמוקה והשפעה חזקה על ממלכה זו, עד כדי כך שהם השתלטו עליה החל מהמאה ה-4 וכתוצאה מכך כל הממלכה החימייארית (ולמעשה כל תימן) התייהדה. במשך תקופה זו התקיימה שושלת של מלכים יהודים בממלכת חימייאר היהודית שידועים לנו גם שמותיהם, כשהאחרון שבהם והמפורסם ביותר הוא יוסף דו-נואס (שמו מופיע בכתובות חימייאריות בשם "יוסף א-סאר"). בתקופתו הוא ניהל חילופי איגרות עם חכמי הישיבה בטבריה, שהייתה אז מרכז יהודי חשוב. הוא שלט בתימן בין השנים 517-525 עד שנהרג במלחמה נגד המורדים הנוצרים שפלשו מחבש וממלכתו נפלה לידיהם. למעשה עיקר חייהם של יהודי תימן לאורך שנות גלותם היו תחת השלטון האסלאמי שהחל משנת 630 ושנמשך עד ימינו. החיים בצל האסלאם לא היו קלים ליהודים כלל וכלל ולמעשה כאורכה ועתיקותה של דת האסלאם, החל מהופעת מחמד במאה ה-7, כך נלווים אליהם היהודים ושורדים אף את המאבקים הפנימיים הבלתי פוסקים שעוברים על המוסלמים בינם לבין עצמם ובין המאבקים בין הדת האסלאמית ליהודית. חיי היהודים בתימן בתקופה האסלאמית לאורך כ-1300 שנה רואים עליות ומורדות, עם תקופות טובות יותר ותקופות גרועות ביותר. כאשר החיים התנהלו על מי-מנוחות התוצאה באה לידי ביטוי גם בפריחה רוחנית המניבה חיבורים חשובים (של תלמידי חכמים) שחלקם שרדו וחלקם אבדו בחשכת הגלות.

על חיי היהודים בצל השלטון האסלאמי והתמורות שחלו בקרבם כתוצאה מכך בתחומי החיים השונים נכתוב בגיליונות הבאים.

comments powered by Disqus