נתנאל בירב פיומי

מרי נתנאל בירב פיומי היה נגיד תימן וראש רבני תימן במאה הי"ב. הוא אביו של ר' יעקב, שאליו שלח הרמב"ם את אגרת תימן המפורסמת. חי בצנעא כנראה. הוא אחיו של המשורר ר' דניאל בר' פיומי. פיומי אינו שם משפחה אלא שם אביו.

מרי נתנאל התפרסם בזכות ספרו @44"בסתאן אלעקול - גן השכלים"@55 אשר חובר בשנת ד' תתק"ז (1147). כך הסיק מהדיר הספר ר"י קאפח בהסתמך על שינוי התאריך בתוך פיוטו של ר' שלמה בן גבירול מ"ששים ואחד וארבע מאות" ל"תשע וחמישים שנה וחמש מאות", היא שנת ד' תתק"ז. הספר חובר כשלושים שנה קודם שחיבר הרמב"ם את ספרו משנה תורה, וכנראה, שלא הכיר את ספרי הרמב"ם.

לדעת הר"י קאפח שלח ר' יעקב בנו את הספר גן השכלים לרמב"ם במצרים, והרמב"ם אף הושפע מהספר. היו בין הרמב"ם לר' יעקב קשרים טובים, והרמב"ם, כאמור, שלח אליו את האגרת המפורסמת.

הספר היה ידוע ומפורסם מאוד בתימן: תוכנו עוסק במחשבת ישראל, באחדות הבורא בפילוסופיה, מוסר, אמונה, בטחון, תשובה, ישועה, עולם הבא ועוד. הספר נכתב במקורו בשפה הערבית. סגנון המחבר הוא סגנון וסדור ייחודי. המחבר הכיר היטב את ספרי המחשבה היהודיים שנכתבו עד ימיו כמו ספרו של רס"ג, חובות הלבבות לרבינו בחיי ועוד. את ספרו כתב כנגד ספרו של רבינו בחיי, מפני שהוא חולק עליו בעניינים יסודיים ועקרוניים, ולכן בנה את ספרו כספרו של רבינו בחיי שבעה פרקים ואותם נושאים. המחבר משלב בספרו דברי מליצה, שירים ואמרות שנונות.

המחבר אף ייסד לוח עיבורי שנים המבוסס על מחזור שנים גדול של רמ"ז שנים. אל הלוח שהכין התייחס מרי שמריה ב"ר עזרא הלוי הכותב "לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל".

המחבר עוסק באריכות בויכוחים שהיו בזמנו עם המוסלמים בעניין טענתם, האם תורת משה רבינו קיימת לעולם או שכבר בטלה, ובמקומה באה דת אחרת כטענת המוסלמים. ויכוחים אלו התרבו מאוד בתימן בזמנו, עקב התנועה המוסלמית בראשותו של עלי בן מהדי אשר קמה בשנת דתתק"י (1150), וקראה לתשובה ולהתעוררות דתית מוסלמית. רבים נטו אחרי תנועה זו, והוא פונה ליהודים להימנע מויכוח עם המוסלמים, כדי שלא ינצלו המוסלמים את כוחם לשמד בכוח או שמד בפיתויים.

באגרת תימן ששלח הרמב"ם לר' יעקב בנו, כותב הרמב"ם על מרי נתנאל דברי שבח, ולהלן קטע מפתיחתו לאגרת:

"לכבוד גדולת קדושת מרי ור' יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד בן כבוד גדולת קדושת מרי ור' נתנאל (בירב) פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות רוח ה' תניחנו, ולכל כל הנלוים וכל תלמידי הקהילות בארץ תימן ישמרם צורם ויגן בעדם מאת אשר אהבו לשמוע אזנים, ואם לא ראהו משה בן מימון בן יוסף בן עובדיהו זצ"ל".

נפטר, כנראה, בצנעא בשנת ד'תתקכ"ה (1165).