נתנאל בן ישעיה

מגדולי חכמי תימן, מאה י"ג-י"ד

מרי נתנאל בן ישעיה היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ג-י"ד. לא ידוע מקומו.

ידוע על בן שהיה לו בשם יפת, אשר העתיק שני כתבי יד, אחד מהם הוא ספר המצוות לרמב"ם אשר העתיק בשנת קי"א (1351).

מרי נתנאל התפרסם בזכות ספרו הגדול מדרש @44"נור אלטלאם - מאור האפילה"@55, אשר חיבר בשנת פ"ט (1329). המדרש לתורה כתוב במשולב בשפה העברית והערבית כפי שהיה מקובל בתימן עד המאה הט"ז. את המדרש החל לחבר ביום שלישי, ט"ו בתמוז אתר"ם לשטרות (הפ"ט - 1329). הספר הוא מדרשי הלכה ואגדה המיועדים לתלמידי חכמים ולהמון העם. רובו כתוב בערבית מדוברת. הוא שילב דרשות עממיות, גמטריאות ונוטריקונים ומדרשי שמות. בולטת מאוד השיטה הרציונלית בחיבורו, והוא מרבה להביא מחיבורי הרמב"ם בהלכה ובפילוסופיה. ממקורותיו: תנ"ך, משנה ותלמוד, תרגומים לתורה, מדרשי הלכה ואגדה, רמב"ם, ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי, רמב"ן ועוד. משלב חידושים מקוריים רבים.

רמת הכתיבה גבוהה במיוחד, ומתקרבת לרמת הספר של המדרש הגדול. חשיבותו הגדולה של המדרש הוא גדול גם בשימור מקורות שאינן בידינו.

שתי הקדמות לספר ושירים, חרוזות ושקולות במשקל ספרדי, והן נמנות עם נצניה הראשונים של השירה בתימן.

הוא מתאר בספרו אירועים היסטוריים חשובים של יהודי תימן. קטעים מהמדרש פורסמו לראשונה ע"י קוהוט בניו יורק 1894, ופורסם במלואו ע"י הר"י קאפח בירושלים תשי"ז.

בהקדמתו לספר הוא מתנצל על כתיבת חלק מהספר בערבית, שכן גדל בחברה של ישמעאלים וכי מצבו הכלכלי היה קשה. הוא כתב את ספרו מחוץ לביתו בסביבה זרה. הספר זכה לתפוצה גדולה.

חיבורים נוספים שכתב הם @44"שרח אלשחיטה"@55 - פירוש להלכות שחיטה ברמב"ם, וכן @44"פירוש למשנה תורה לרמב"ם"@55, בו הוא מפרש את לשונות הרמב"ם ומפנה למקורות. שרח אלשחיטה ידוע מהפנייתו במדרש מאור האפילה פרשת ראה, ויתכן, כי שני החיבורים הם אחד. מרי נתנאל בן יצחק כותב בספרו, כי אחת ממטרותיו בספר הייתה לחלוק על הלכות מרי נתנאל בן ישעיה. חיבור נוסף הוא @44"פירוש אחשורוש"@55 - פירוש למגילת אסתר, מכיל ארבעה דפים ונדפס בירושלים תשמ"ה.

להלן קטע מהקדמתו למדרש מאור האפילה מתורגם לעברית:

"והיתה מגמתי בקובץ זה הזכרת העניינים שהשגתי מדברי תורה. שלא יאבדו (כולם) או מקצתם או שאשכח בדומה לדברים שאבדו ונשכחו רבים מהם. ולא אדבר במקצת עניינים לשם התנשאות ולא לגילוי סודות נסתרים ואפילו לא כדי שיהללוני אלא כמו שהמשילו ז"ל "עת לעשות לה'..." ועשיתי קובץ זה בספר הפרשיות מבראשית עד וזאת הברכה. אם ישמור האל יתעלה את נשמתי ותלווני ההשגחה האלהית שתחזקנו מעושק הזמן ותצילנו מזדון מלכות הרשעה שהושחרה זכות נפשינו בימיה.

וקראתי קובץ זה מאור האפילה ונר החכמה והוצאת העיינים אל היש מן האין. ותהי ראשית המלאכה ביום שלישי ט"ו לחודש תמוז שנת אתר"ם לשטרות בעזרת שדי...

שמחו בשמחתי כי היה ה' בעזרתי וגר הייתי ואין מאסף אותי... כי אין מנחם מגרי ואנשי ביתי ולא מחברי ובני אשתי... ואשוחח בשיחתי באילו העניינות אשר אספתי אשר בלשון ערב סמכתי, לפי שבלשון הקודש קיצרתי, שבין הישמעאלים גדלתי וזה לפי קוצר דעתי".

בבי': ר"י קאפח, מדרש מאור האפילה; רצהבי, תורתן, ע' כ"א-כ"ב; הרב פנחס קורח בתוך: חכמי היהודים, ע' צ"ו; משה צדוק, מחשבת ישראל, ע' 19-22; גברא, מחקרים, ע' 170-171; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 464, 466; כת"י מוסד הרב קוק 373-20409; שיר בתוך מדרש הגדול משנת תכ"ט (1669), כת"י בהמ"ל 242-35374.