מנצורה, סעדיה בן יהודה
מרי סעדיה בן יהודה מנצורה נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא אחיו של הנגיד בצנעא, ר' שלום מנצורה. למד תורה והשכלה כללית.
מצבו הכלכלי היה קשה, והיה גולה ממקום למקום - "עול העוני וטיפול הבנים וגלות מעיר לעיר", כדבריו בקולופון של סידור משנת תקצ"ב (1832). ידוע כי שני בניו מתו בחייו.
המצב המדיני במחצית הראשונה של המאה הי"ט היה קשה במרכז תימן ובצנעא בפרט, עקב מהפכות פנימיות ומרידות תכופות בשלטון המוסלמי. בשנות הארבעים של המאה רבו חישובי הקץ לאחר גזירות רבות. הוא חיבר מקאמה שיש בה גם גלויי משיחיות וחבלי משיח. המתח המשיחי גבר עד שהופיע משיח השקר שוכר כוחיל.
היה תלמיד חכמים ומקובל, משכיל ומשורר. הוא חיבר ספרים והעתיק כתבי יד. בשנת תקע"ה (1815) העתיק לעצמו הגדה של פסח מהודרת ומקושטת, ובשנת תקצ"ב (1832) העתיק את סידור עץ חיים (כת"י ירושלים) ועוד.
הוא חיבר גם ספרים:
א) @44פירוש לקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ@55 - העוסק בהלכות שחיטה, וחלקו הגדול של הפירוש שאוב מחיבורי מהרי"ץ ור"ד משרקי. נדפס בקובץ הקונטרסים שערי קדושה ב"ב תדש"ם.
ב) @44שער המודעות@55 - הלכות שחיטה ושבעים טרפיות.
ג) @44גיאת אלפקרא, נורא אלבצהו, פכאך אלאסרא@55 - תשועת הדלים, אור החכמים התרת האסירים, הוא ילקוט מדרשים שחיבר בשנת תר"ט (1849). בהנמקה לשמות הספר הוא כותב בהקדמה (מתורגם):
"קראתי לילקוט הזה תשועת הדלים לפי שהוא מושיע את הדל ממיעוט המדרשים וזה דיו".
ד) @44שירים ובקשות@55 - עוסקים בגלות ובגאולה. השירים התפשטו והם מוזכרים בכתבי מרי דוד ג'מל-גמליאל ובכתבי יד נוספים.
ה) @44מלון קטן - כתאב אלמצ'ען@55 - בן ג' דפים למילים הערביות שבדיואן, עם הקדמה ופירושי מילים ערביות נדירות.
ו) עפ"י דבריו בקולופון של הסידור, כתב מספר קונטרסים בנושאי עיבור השנים.
ספרו העיקרי הוא "הגלות והגאולה". הספר מונה שבע מחברות הכתובות בפרוזה חרוזה, בהשפעת ספר המוסר לר"י אלצ'אהרי. ארבע המחברות הראשונות דנות בארבע גלויות שגלו בנ"י, שתי מחברות בשיבת ציון וגאולת האומה, והמחברת האחרונה עוסקת בהספדים על חכמי תימן ועל המחבר עצמו. הספר חובר בשנת תר"ח (1848), ויצא לאור בת"א תשט"ו.
הוא העתיק גם כתבי יד.
להלן תיאור כת"י ירושלים: סידור עץ חיים שהעתיק בצנעא בשנת תקצ"ב (1832). הסידור הוא חלק שני המתחיל מפסח. בכה"י קנ"ו דפים. הסידור הוקדש לביכנ"ס אלסיאני בצנעא, ע"י ר' מוסי בן יוסף קהא לע"נ חמותו לולוה. בשער כה"י מציין את סידור מהרי"ץ ושמו.
בקולופון בדף רס"ג כתוב:
"אמר הצעיר הכותב סעדיה בן מו' אבא מורי יהודה אלמנצורה יצ"ו, בהיות שראיתי עלי עול הזמן ועול העוני וטיפול הבנים וגלות מעיר לעיר... נמלכתי בדיעה לכת' העיבור בקיצור נמרץ שכבר כתבתי קונטרסים של כל העיבורים לי עד סוף אלף שישי בנערותי, ועכשיו בזקנותי בעהי"ת אכתוב לי עיבור קצר מר"ח לר"ח".
בעיבור השנים ישנם ציורים יפים מאוד של חשבון העיבור. מנין השנים מתחיל משנת תקצ"ב (1832) וכן בטבלאות.
נפטר בצנעא לאחר שנת תר"ט (1849).