מנזלי, אברהם בן אהרן

סופר, צנעא - תגאף, מאה י"ח

ר' אברהם בן אהרן בן שלום בן אהרן מנזלי העתיק פעמיים את סידור ר"י ונה, פעמון זהב עם פירוש חידושין, בישוב תגאף בשנת תקכ"ב (1762), ובעיר צנעא בשנת תקכ"ט (1769). אף אחיו, ר' דוד, היה סופר (ע"ע). היה דיין בצנעא בשם זהה מרי אברהם בן אהרן מנזלי, ואשר שימש בדיינות עם ראב"ד מרי יוסף קארה. מרי אברהם הדיין נפטר בצנעא בשנת תקפ"ז (1827), ועפ"י הרע"מ קורח חי ע"ה שנים, וא"כ נולד בשנת תקי"ב (1752). אין סבירות גבוהה כי ילד בן עשר שנים יעתיק את כל סידורו הגדול של ר"י ונה, יותר מרס"ז דפים.

קיימות שתי אפשרויות סבירות: הראשונה כי מדובר בשני אישים עם שם דומה. ר' אברהם בן אהרן מנזלי אשר נולד בתחילת המאה הי"ח וחי בתחילה בישוב תגאף ושם העתיק לראשונה את סידור ר"י ונה, ובהמשך עבר לגור בצנעא ושם העתיק את הסידור שוב בשנת תקכ"ט (1769). אדם אחר הוא הדיין מרי אברהם בן אהרן מנזלי שנולד בשנת תקי"ב (2175).

האפשרות השנייה היא, כי מדובר באדם אחד שנולד בשנת תקי"ב (1752) או אף מספר שנים בודדות קודם לכן, ובתור ילד היה כשרוני והחל בכתיבת ספרים וסידורים, ובגיל עשר שנים או ט"ו שנים העתיק את סידור ר"י ונה. חיזוק מסוים לאפשרות זו, שכה"י הראשון הוא פחות יפה ומקצועי, ואף מרושל מעט, מתאים יותר לעובדה, כי מדובר בכתיבה של ילד או נער. כיוון שאינני משוכנע כתבתי זאת כשני ערכים, והקורא יבחר.

ר' אברהם בן אהרן מנזלי העתיק את סידור ר"י ונה וסיים את הכתיבה בישוב תגאף בז' בניסן תקכ"ב (1762).

בכה"י רס"ז דפים, מנוקדים בניקוד עליון ונעתקו במימון ר' סעיד בן שלמה. הסידור כולל גם את הפירוש חידושין, והיא אחת המהדורות הראשונות של הסידור. הכתיבה מרושלת מעט, ונופלת מרמת הכתיבה המצויה של סופרי תימן עד המאה הי"ח.

בקולופון כתוב:

"נשלם בחסדי האל ית' היום ז' לחודש ניסן שנת תרין אלפין ושבעין ותלת שנין (לשטרות, תקכ"ב - 1762) במאתא אלתגאף... ונכתב לתשוקת החבר הטוב... סעיד בן סלימאן... והכותב קל הקלים אברהם יש"ל בן אמ"ו אהרן בן כמהר"ר שלום נע"ג אלמנזלי יש"ל אכי"ר...".

כתב היד השני הוא שוב סידור ר"י ונה, וסיים את ההעתקה בא' בסיון תקכ"ט (1769) בצנעא. בכה"י רע"ז דפים, בניקוד עליון עם פירוש חידושין.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסידור המפואר ביומא קמא לחודש סיון שנת תרין אלפין ותמנן שנין לשטרי (תקכ"ט - 1769) במאתא קאע ביר אלעזב (השכונה החדשה בצנעא לאחר גלות מוז"ע), ספרא חלשא ומסכינא אברהם בן לא"א מ"ו אהרן בן שלום בן אהרן בן שלום מנזלי".

הוא זה (או הדיין) שקנה את כתב היד העיקרי של פירוש המזרחי למשנה, שחיבר מרי זכריה בן שלום החלפוני, הוא ר' יוחנן מזרחי, ואשר יצא לאור על-ידי (בני-ברק, תשנ"ז).

בראש כתב היד כתוב:

"זה הספר קניתי אותו מן יחיא בן דאוד אלתרכי, אני אברהם בן מ"ו אהרן בן שלום בן אהרן בן שלום מנזלי ברוך הקורא בו וארור גונבו, ועם ה' בשלום".

על מרי יחיא בן דוד תורכי, ע"ע.

בבי': גברא, חכמים וסופרים, ע' 127-129, 154-157; גברא, מזרחי, ע' 29, 99.