לוי, דוד בן נחום

ר' דוד בן נחום הלוי חי בעיר חמדה שבמרכז תימן במאה הט"ז-י"ז. הוא היה רופא במקצועו "המתעסק בחוכמת הרפואה".

הוא העתיק שלושה חיבורים: פירוש טור לתורה בשנת שנ"א (1591), מדרש הגדול בשנת שנ"ה (1595) ואת מרשד אלכאפי לר' תנחום הירושלמי בשנת שפ"ו (1626). הוא אביו של ר' ישע בן דוד בן נחום הלוי, אשר העתיק דיואן בשנת ש"פ (1620) בישובים חמדה ותנעם.

כתב היד הראשון הוא (בהמ"ל L905.) פירושו של בעל הטורים לתורה. בכה"י ל"ג דפים, מתחיל משמות ט"ו, א' וחסר בתחילתו. ההעתקה הושלמה בעיר חמדה ביום רביעי, כ"ה בכסלו שנ"ב (1591).

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה... בארבעה בשבא דהוא כ"ה בירח כסלו שנת אתתק"ג שנין לשטרי (שנ"ב - 1591) במאתא חמדה... ספרא חלשא המתעסק בחכמת הרפואה דוד בן נחום בן עודד בן ישע בן דוד הלוי".

כתב היד השני הוא (כת"י קוק) מדרש הגדול לחומש דברים. בכה"י תי"ג דפים.

בקולופון כתוב:

"שלים בתלתא בשבא דהוא כ"ה בירח אדר ראש'(ון) שנת אתתק"ו לשטרי (שנ"ה - 1595) במאתא חמדה... קטן הסופרים דוד בן נחום בן עודד בן ישע בן דוד הלוי".

כתב היד השלישי (כת"י לונדון) הוא ספר אלכאפי- המספיק לר' תנחום הירושלמי שהעתיק סופר מאוחר, ר' זכריה בן סעדיה הלוי בצנעא, בשנת תרל"א (1871) עפ"י העתקתו. בשולי כתב היד כתב מהרי"ץ הגהות לספר. את כתב היד השלישי לא מצאתי ועל מציאותו למדתי, כאמור, מהעתקת ר' זכריה הלוי.

להלן קטע מהקולופון:

"ואלתאריך אלמכתוב (והתאריך הכתוב) בספר שהעתקנו ממנו בתלתא בשבא דהוא י"ב יומין בחודש כסלו שנת אתתקל"ח (שפ"ו - 1626)... סימן טוב על מריה דוד בן נחום בן ישע הלוי".

הקולופון המלא מועתק לקמן בערך: לוי, זכריה בן משה.