יעיש, מוסא

ראב"ד ודיין, גוירה-חוגריה - דרום תימן, מאה י"ט-כ'

מרי יעיש מוסא (משה) בן חסן נולד בעיר אלגוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה טוב, היו לו אדמות שערבים עיבדו לו אותן, ועסק גם בתיקון ספרי תורה. בנה לו בית קומתיים, ועל קיר ביתו קבע שלט עץ בה חקוקה שנת תרע"ו (1916), היא השנה בה סיים לבנות את ביתו. אשתו סלאם בת סאלם בת סאלם עמראן.

הוא בן לאמו מנישואיה השניים. הבעל הראשון של אמו התאסלם והמושל דרש שגם אשתו תתאסלם, אך היא סירבה בכל תוקף למרות כל היסורים והעינויים. לאחר שקיבלה גט, נישאה לבעלה השני הוא ר' מוסא חסן, אביו של מרי יעיש.

שימש בדיינות עם מרי חסן יוסף - ראב"ד, ומרי חסן יעיש. בנו הוא ר' חסן יעיש מוסא שעלה לארץ והתיישב בנהריה, אחד הריכוזים הגדולים של יוצאי חוגריה בישראל.

ידוע, כי היה נוהג לקרוא בשבת בבית הכנסת מתוך ספר פלא יועץ (מהדורת וינה, 1900) כאשר הייתה מחלוקת בתוך הקהילה. בסוף ימיו התנבא שתפרוץ מלחמת עולם ותהיה פצצה אטומית.

נפטר, כנראה, בעיר אלגוירה סביב השנים תר"פ-תר"ץ (1920-1930).

בבי': אפרים יעקב, תימנה; טובי, הקהילה, ע' פ"ו.