הצידוני, אבנר בן מרדכי

ר' אבנר בן מרדכי בר' שלום בר' זכריה הצידוני העתיק בשנת פ"ה (1325) את התורה ומחברת התיג'אן. לא ידוע מקומו.

להערכת עמרם עוזרי הוא מאבות אבותיו של מרי יחיא אלצ'אהרי, מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז, שכן הוא משתמש בספר המוסר בשני שמות לא ידועים לגבוריו: "אבנר בן חלק" ו"זכריה הצידוני", המוזכר כאן במפורש. כל אחד משני השמות עולה בגמטריה זכריה צ'אהרי. ועוד, בחישוב של גמטריה אבנר בן חלק הוא אבנר בן מרדכי.

להלן החישוב:

"חלק" הוא חצי, ולכן יש לכפול את המלה פי שניים כדי לקבל את המספר המלא. חלק = 138, כפול שניים = 276 + שלוש אותיות של השם = 279, השווה לשם "מרדכי". מרדכי = 274 + חמש אותיות של השם = 279.

בידינו נותרו שרידים מחומשים ויקרא, במדבר ודברים. שבעה עמודים מסוף חומש במדבר וחומש ויקרא, שישה עמודים מסוף חומש דברים ואחד עשר עמודים ממחברת התיג'אן. בשני עמודים מההתחלה כתובה בצורה גרפית יפה מזמור קי"ט מתהילים, וכן בשני העמודים האחרונים של כתב היד, כתוב בצורה גרפית יפה מזמור א' מתהילים. סיום ההעתקה היה ביום שישי, כ"ח באב פ"ה (1325). עפ"י מקטלג כתב היד זמן הכתיבה מאוחר יותר.

בקולופון בסוף חומש דברים כתוב:

"נשלמה התורה התמימה והטהורה בעזרת האל והגדול והנורא במעלי שבא דאיהו כח יומין לחודש אב יהפך לששון ולשמחה, שנת אלפא ושית מאה ותלתין ושית שנין, סימן אתרל"ו לשטרות (פ"ה - 1325), תהא סוף וקץ לכל הצרות אכי"ר. והכותב צעיר הצאן עבד רגלי החכמה אבנר בן מרדכי בר' שלום בר' זכריה הצידוני... והקב"ה ברחמיו יזכנו עם זרעו וזרע זרעו להגות בתורה התמימה ולדקדק בעניניה וסודותיה ומצפוניה ויצילנו משגיאות כמאמר דוד נעיר זמירות שגיאות מי יבין...".

בהמשך כתוב: "ברוך שעזרנו להשלים ברוך הוא, ונשלם בירח אדר שנת... שנין סימן אתרל"ו, אלהים ישי' עלי'".