גזרת היתומים

גזרת היתומים

גזרה ייחודית של הכת הזיידית ששלטה בתימן ולפיה חובת השלטון לגדל כמוסלמי כל ילד (או ילדה) יהודי יתום מהוריו. נזכרה לראשונה בכתבי ההלכה הזיידית במאה ה-15 וביצועה החל לפחות במאה ה-17 (שבזי מזכירה בשיריו). מקור הגזרה במסורת המוסלמית שלפיה כל אדם נולד בדתו האמתית - האסלאם, ורק הוריו מגדלים אותו לעתים בדת מוטעה. נהגה בכל חומרתה בימי האמאם יחיא במחצית הראשונה של המאה ה-20, ויתומים יהודים רבים נחטפו על ידי נציגי השלטון המקומי והאסלאם נכפה עליהם. היתה זו הגזרה הקשה ביותר ליהודי תימן והם הקימו רשת ארצית שמרכזה היה בצנעא להברחת היתומים ממקומם אל מחוץ לגבול תימן ואף לא"י. דרך אחרת היתה השאת יתומים בגיל צעיר ביותר כדי שלא יוכרו כיתומים. פעולות אלו היו כרוכות בסכנת נפשות אך העוסקים בכך - מנהיגי הציבור והרבנים - ראו בהן "פדיון שבויים".