אלשיך, שלום

אלשיך, שלום

צנעא 1859 -ירושלים 1944. עלה ארצה ב-1891. בן למשפחה ידועה בקהילה היהודית. מייד עם עלייתו ארצה נרתם לפעילות בקהילת התימנים בירושלים ויחד עם חברו הצעיר ר' אברהם נדאף קרא תיגר על ההנהגה הותיקה של הקהילה, בהעניקו את הממד הרוחני לפעילות שנועדה להעמיד את הקהילה על אושיות מודרניים בני הזמן. בניגוד להנהגה הותיקה לא ראה ביישוב החדש בארץ כמי שיש להתרחק ממנו והיה בעל אידאולוגיה ציונית מובהקת. עד מותו שימש כרב הקהילה התימנית בירושלים. הרבה לעסוק בנגלה בנסתר ונמנה עם חבורת המקובלים בירושלים, דבר שהקנה לו מעמד מכובד גם בקרב חכמי הספרדים והאשכנזים בעיר. היה הראשון מבני עולי תימן שכתב כרוניקה המתארת את תולדות עלייתם של בני תימן. כן כתב שירים ותפילות המביעות את כיסופיו וגעגועיו לעלות ארצה ופירושים קבליים על התורה בשם 'דורש שלום' (כ"י) ועל כמה משירי ר' שלום שבזי.