אביץ', יחיא בן שלום

אביץ', יחיא בן שלום

דיין ואב"ד. צנעא, תרכ"ג-תרצ"ה (1863-1934). מחריפי הלמדנים בקהילת צנעא. בנערותו למד מפי גדולי העיר, ראש להם ר' אברהם קארה, אולם עיקר לימודו היה לפני רבו המובהק ר' יחיא קאפח ושימש לו כמשנה, אחד משני מנהיגיה העיקריים של תנועת דור דעה. כתב תשובות בהלכה והערות לתלמוד ולרמב"ם ואף החל לפרש כמה ספרי מקראות, בהם ספר איוב, רובם עדיין בכתובים. מומחה בחכמת התכונה וברפואה ורבים נרפאו על ידו. מתרס"ו (1906) עמד בראש בית מדרש בית אלמסורי, שם פיתח שיטת לימוד מעמיקה מן המקובל. לאחר פטירת ר' יחיא יצחק הלוי בתרצ"ב (1932), נתמנה לרב ראשי עד פטירתו. תיקן כמה תקנות בקהילה בזמן כהונתו ואף קודם לכן במעט, ואלה נזכרו במקומות שונים.