יהדות חברה וקהילה

חודש אדר חלף ולפתחנו חודש ניסן. נשתף את הקוראים ונזכיר את "שבת זכור". בשבת זו נקהלנו בנתניה לשבת של תרבות, עיון, קריאת המגילה ברוב עם ומסיבת פורים. במהלך קריאת המגילה קראנו על חודש "ניסן" כמו שנאמר: "בחודש הראשון הוא חודש ניסן, בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל". עוברים אנו לחודש ניסן, הראשון לחודשי השנה. החודש בו מציינים אנו את המעבר מעבדות לחרות. המעבר ממצב של תלות גמורה באדוני הארץ, שעבוד הגוף והנשמה לפרעה מלך מצרים וחבר הנוגשים אשר הפעילו על עמנו לחץ מתמיד ויום יומי של עבודה...
קרא עוד
במאמר קצר זה במנהג אחיזת הציציות לנישוקן בשעת קריאת שמע. בספרות חז"ל נזכרו שלושה סוגי נשיקות שאינן נשיקות של תִּפלות, וז"ל: "כל נשיקה של תפלות בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות... (ר' תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות)". הכוונה של מדרש זה הוא בבחינת שאדם מנשק את מי שהוא מחבב בעת שהוא נפרד ממנו ולא יראהו עוד. וכדי להביע בנשיקות את אהבתו וגעגועיו שיהיו לו אליו, ומאידך גם כאשר נפגש עם אדם, או חפץ וכיוצ"ב לאחר זמן של נפגש וכולו מלא השתוקקות להפגש. ומדברי חז"ל עולה, שנשיקות...
קרא עוד
קיימת מחלוקת בתלמוד (פסחים קיד, ב) מהם שני סוגי התבשיל שהזכירה המשנה, ולא הוכרעה המחלוקת: "מאי שני תבשילין, אמר רב הונא סילקא וארוזא... חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו. רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא, ורש"י פירש אפילו חתיכת בשר ומן המרק. יוצא, שבמשנה ובתלמוד אין פירוט אילו תבשילים חייבים להיות, וכן אין אזכור שתבשיל אחד צריך להיות צלוי. רס"ג בסידורו הזכיר גם ביצה ואורז, משמע שלא הכריע להלכה  כרב יוסף דווקא המצריך שני מיני בשר. כלומר, גם...
קרא עוד

עמודים