יהדות חברה וקהילה

חודש חשוון מאחד את עם ישראל, בבקשת גשמים. לאחר "תפילת הגשם" בשמחת תורה, מבקשים על הגשם ב ז' בחשוון, דחיית הבקשה נובעת מהרצון להמתין שאחרון עולי הרגל יגיע לביתו. שאילת הגשמים השתרשה ביהדות באגדות עממיות, במסורות מקראיות ותלמודיות החל מאליהו הנביא וחוני המעגל ועד לסיפורים העוברים מדור לדור בקהילות ישראל השונות. אביא בפני הקורא שני סיפורים מהווי יהודי תימן. "פעם הייתה בעיר אל ביד'ה עצירת גשמים. והיתה מגיפה בישמעאלים וכל יום מתים מהם הרבה, בצורת קשה היתה זו, אין לחם, אין אוכל ואין שעורה עד שהגיעו "...
קרא עוד
מקבץ של מנהגי יום - יום כולל נימוסי שולחן ודרך ארץ שבין אדם לחברו כשעני דופק בדלת הבית או פושט ידו לבקשת נדבה לעולם אין אומרים לו תשובה שלילית אלא אם אפשר נותנים לו משהו לצדקה ואם אין באפשרותך לתת יש לומר לו "אללה יעטיק" כלומר ה' יתן לך. כשמבוגר עולה לתורה כל בניו, נכדיו ואחיו הקטנים ממנו כולל אחייניו הנמצאים בבית הכנסת, עומדים במקומם בכל זמן שהוא קורא עד שמסיים הברכה האחרונה ואז מתיישבים, ואם העולה לתורה תלמיד חכמים גם חתניו עומדים לכבודו. תמונה: משפחת פנחס כהן צנעא תימן 1944 wikimedia אין...
קרא עוד
הבריאה שבפרשת בראשית לא הושלמה עד שהאדם הראשון לא נתן שמות ל'נפש החיה': "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (ב' כ'); כמו כן הזוגיות של אדם וחוה לא התממשה לכדי הורות עד שלא נתן שם לאישה: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה"(ג' כ'), ורק אח"כ: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ " (ד' א'). ומפליא הוא מאוד שעד פרק ה' לא מוזכר ולו פעם אחת שהקב"ה נתן לבריאה שמות. אמנם שלוש פעמים נאמר שה' 'קרא' לאובייקטים: 'לאור יום' (א' ה'); 'לרקיע שמים...
קרא עוד

עמודים