יהדות חברה וקהילה

א. מלים פרסיות שעברו לעברית ולשפות לועזיות האם הייתם מאמינים שהמילה 'אתרוג' מוצאה בשפה הפרסית? ולא רק זאת; המלה עברה גם לשפות אירופה ונתנה להם את ה-orange=תפוז ואת ה-rouge=צבע אדום בצרפתית. מלים רבות חדרו מהפרסית לתלמוד הבבלי דרך הארמית, ואפילו נמצא עשרות מלים פרסיות בספרים המאוחרים של המקרא. להלן מספר מלים: אבזר, הרפתקה, פרבר, ביתן, פרגוד, פרדס (paradise=גן עדן, הכפר הערבי פַרַדִיס), רז, לילך, לימון, סרבל (שרוול), פיג'אמה, פוזמק, אמגוש=קוסם ומכשף (magic=מאגי), בזאר, דוכן=מקום גבוה, אשפוז=...
קרא עוד
א. שיבוטים ושוטים בט"ו בשבט כמו כל שְמות הֶחודשים העבריים אף 'שְבט' אינו עברי והוא 'אוזרח' בישראל ע"י עולי בבל בתקופת בית שני. 'שְבט' – מקורו בשפה האכדית ופירושו להכות ולהרוס, אך השורש שב"ט נמצא כבר בעברית: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" – אנו קוראים במשלי (י"ג כ"ד) – 'שֶבט' עניינו מקל או מטה שבהם מכים, ובחילופי ב/ו נקבל את ה'שוט' שמייסר הן את האדם והן את החיה. ויוצא שהמלים שֶבט שוט יסודן בזמורת עץ שחובטים בה; ואולי חודש שבט נקרא כך, הן על כי הגשם מצליף בחוזקה בחודש זה, והן כי הוא תחילת...
קרא עוד

עמודים