יהדות חברה וקהילה

בסידורי תימן הקדומים אין פירוט של ההלכות בתקופה הזו שבין י"ז בתמוז לט' אב, והסתמכו בזה על המנהג וההלכה הקדומה בתימן כמסורת התלמוד, הגאונים והרמב"ם. מנהג תימן המקורי כתקנות חכמים, שאין מחמירים במנהגי האבל על חורבן בית המקדש מי"ז בתמוז, אלא כמפורט במשנה במסכת תעניות: משנכנס אב ממעטין בשמחה, ושבוע שחל בו ט' באב אין מכבסין ואין מסתפרין, ולא נהגו לאסור אכילת בשר בתשעת הימים, אלא כתקנות חכמים, שאין לאסור בשר ויין אלא בסעודה המפסקת בלבד ואף אין לאכול שני תבשילין בסעודה זו. כלומר, התימנים אינם מחמירים...
קרא עוד
מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שנתחברו לאחר חורבן בית המקדש הראשון. חז"ל מייחסים את חיבור המגילה לירמיהו הנביא, ומְכנים את הספר "מגילת קינות", וכך שמו בִשְפות אירופה Lamentationes   - קינות בלטינית. המגילה פותחת ב- "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". 'איכה' – צורה מואורכת של מילת השאלה 'איך', והיא משמשת בַמקרא לִפְתיחת שאלה רטורית, שהיא אמירה יותר מִשּאלה: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכם" – מלין משה על כובד משאו, וישעיהו קובל על הידרדרות צאן מרעיתו: "אֵיכָה הָיְתָה...
קרא עוד
בלוח השנה העברי כאשר אומרים תמוז, נזכרים בצרות שבאו על עם ישראל וחורבן שני בתי המקדש. י"ז בתמוז, בו החל המצור על ירושלים, נקבע על ידי חכמים כיום צום המציין את תחילתם של שלושת השבועות, שבין י"ז בתמוז עד תשעה באב. הם נקראים "בין המיצרים" לאור הפסוק "גלתה יהודה מעני, ומרב עבודה היא ישבה בגויים ולא מצאה מנוח כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' פסוק ג'). בתקופה זו נוהגים בקהילות ישראל מנהגי אבלות. יהודי תימן לפי המסורות השונות הו בין ראשוני הגולים. עדות לכך ניתן למצוא בספרו ההיסטורי של הרב עמרם...
קרא עוד

עמודים