אוצר הפתגמים

אימרה בפי אשה ממורמרת מבעלה, מפאת התנהגותו השחצנית ובהזנחת עצמו מבחינת הלבוש.

ר"ל, בימי בחרותך אין לך דאגות, ואתה חש עצמך כבן חורין השליט בעולמו, אחר נישואך עליך לדאוג לכלכלת בני משפתחך, שזה מנהג העולם ומוסכמותיו, ואילו ימיך האחרונים הם בבחינת אדם שעזב את העולמו.

ר"ל; שבשני האירועים, מקובל להוציא הוצאות מרובות כדי לכבד האורחים, הן בעת שמחת האדם בחופתו, והן לאחר מיתתו באבל מיתתו באבל משפחתו. בנוסח אחר: "אין לאדם, אלא יום חופתו או יום מותו."

"אַלקכֻ'צֻ'בּ" - צבע סיקרא לידיים. תכנו של הפתגם הארוך, מכוון אל כלה צעירה השמחה בפרכוסה, ואינה צופה את העוֹל והסבל המצפים לה לאחר החתונה, בעבודות הבית, בגידול הילדים וכיוצא בזה.

מעין : רעיא חגרא ועיזי רהיטין, אבב חוטרא מילי, ואבי דרי חושבנא (שבת חב) והנמשל, סופו של אדם חוטא ליענש ואל יתיאש מן הפורענות.

משמעו: כל הדברים שמדבריםעל אדם מאחורי גבו, יכול העורף לשאת אותם, ולא ייפגע מהם כמו שיפגע אם ייאמרו בפניו.

מילולית "התכופף - תכובד".