אגרת תימן

אגרת תימן

אגרת שנשלחה בשנת 1172 על ידי הרמב"ם לר' יעקב בירב נתנאל בן פיומי, ראש יהדות תימן, שפנה אליו בעניין משיח שקם בתימן באותו זמן בעקבות התגברות הרדיפות והגזרות על היהודים ורבים מהם נתפסו לאמונה שהנה הגיעה עת הגאולה. הרמב"ם כותב באיגרת דברי עידוד וחיזוק ומרחיב את הדיבור על הנבואה ועל כישורי הנביא, על המשיח ועל תנאיו. כל זאת כדי לשלול מיסודה את אפשרות אמיתותה של נבואת משיח שקר שקם בתימן. על מידת החשיבות שייחס הרמב"ם לאיגרת ניתן ללמוד מבקשתו לקראה ברבים בכל קהילות היהודים בתימן.