הרב עוזיאל מנצור

"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס"(אסתר א, ח)

בורא פרי הַגָּפֶן או בורא פרי הַגֶּפֶן?

בארועים רבים יוצא לנו לברך על הגפן: חתונה, שבת, ברכה"ז, פורים, פסח ועוד. לעניין הניקוד של האות גימ"ל במילה 'הגפן' ישנה מחלוקת בין העדות. מנהג האשכנזים והתימנים לסיים ברכה זו כאשר הגימ"ל בקמץ. מנהג רוב הספרדים הגימל בסגול(בסידור איש מצליח מובא גם כן בקמץ).

טעמם של האשכנזים והתימנים: מלים במשקל פֶעֶל כמו דֶּרֶך, גֶּפֶןֶ, אֶרֶץ, שֶמןֶ, כשהן במקום העמדה בטעם אתנחא או סוף פסוק, משתנית בד"כ תנועת הטעם מתנועה הולכת לתנועה עומדת: דָּרֶך, גָּפֶןֶ , אָרֶץ, שָמֶן(צמודים בד"כ לדקדוק המקרא).

1. "ברכו יא איסיאדי" – "רבותי ברכו", יהודי תימן טרם ברכת המזון יפתח המזמן בפתיח הנהוג כדי לבקש את רשות הסועדים. לפתיחה זו הם משיבים "ברך" וכך מאשרים את המשך הברכה.
2. "ברכת האורח" – יהודי תימן בסעודות של מצווה ושמחות במהלך השנה נוהגים לברך ברכת האורח בו הוא מברך את בעל הסעודה או השמחה שנמצאים בה.
3. "עליה יתברך" – בפי יהודי תימן נהוג לומר במקום "בעזרת ה'" וכיוצ"ב את צמד המילים "עליה יתברך" המבטאים בטחון ואמונה בצורה שלימה בקב"ה.

א. יציאת מצרים - יציאה מעבדות לחרות במטרה לקבל את התורה ( "תעבדון את האלהים").

ב. הקרבת קרבן העומר וקרבן שתי הלחם - הודאה לקב"ה על היבול החקלאי.

ג. ימי חול המועד - ימי הספירה שקולים לימי חול המועד (רמב"ן ויקרא כ"ג,36).

 המובא בגמרא בפסחים: "אמר רב אושעיא כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידיים".

בתקופה האחרונה מליל שני של פסח ספרנו ספירת העומר כל עדה כמנהגה. הרב רצאבי כבר הביא בספרו את פסיקת הרמב"ם ולאחריו השו"ע שבליל שני של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר, וסופרין מעומד (שו"ע המקוצר סימן צב' א).

http://www.teman.org.il/sites/default/files/1ujyco1eq.jpgוששה דברים הן מצותן מעומד וסימנם על"צ של"מ, ואילו הן: עומר, לולב, ציצית, שופר, לבנה, מילה.

ובכולם כתוב "לכם".

Subscribe to הרב עוזיאל מנצור