משה אוסי

אנו קוראים בפרשתנו: "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים" (כ"ה י"ט-כ'). שאלות מספר מעורר קטע זה: א. מה היתה צורת הכרובים? ב. לאיזו מטרה ציווה הקב"ה להכניס כרובים בקודש הקדשים?

 

על איסור אונאת החלשים שבחברה טעמים ומשמעויות

א. להוציא את מצרים מתוך בנ"י

א. "החודש הזה לכם ראש חדשים" (י"ב א')

א.      קידוש החודש כמצווה ראשונה – מדוע?

א. ז' י"ב – "ויבלע מטה אהרן את מטותם" – אומר מדרש תנחומא: נס גדול נעשה במטה; שאילו בלע תנין את התנינים, כך דרך התנינים לבלוע זה את זה, אלא (בְלָעם) אחר שנעשה מטה, דכתיב: "ויבלע מטה אהרן את מטותם". ומוסיף הראב"ע בשם ר' ישועה 'כי אחרי ששב (שהפך ל..) מטה, בלע מטותם, וזה פלא גדול'. וכוונת פירושים אלה, שאם היה כתוב 'ויבלע תנין אהרן את תניניהם', היה זה נחשב לנס 'רגיל', ואולם מתוך זה שכתוב, שהמטה בלע, מלמד שהתנין חזר ונעשה למטה, ואז בלע את מטות החרטומים, וזה 'נס בתוך נס והוא פלא גדול'.

א. ראובן – "פחז כמים אל תותר" (מ"ט ב')

בשלושה אירועים מתגלה יהודה כבעל תובנה עמוקה ואומץ לב, כאיש הנוטל על עצמו אחריות כבדה, וכמנהיג בזמן ובמקום הנכון המוביל מהלכים, שבסופם שינוי ותפנית:

א. בדותן – "מה בצע"  

עמודים

Subscribe to משה אוסי