משה אוסי

1. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (י"ח י"ג)

אנו קוראים בפרשה. בימינו 'תמים' הוא נאיבי, ילדותי, שאינו שואל ואינו חוקר. ולא זו הוראתו במקרא! בלשון המקרא תמים הוא שלם, ללא פגם וחיסרון, כפי שמתרגם הירושלמי: שַׁלְמִין תְּהוֹן בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן= שלמים תהיו ביראת ה' א-לוהיכם.

להלן מגוון הוראותיו של המושג "תמים" במקרא:

על קצה הלשון

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם..את בְּרָכָה"

1. הבְּרָכָה – שפע מֵי הבְּרֵיכָה עם דיבוק של הַבְרָכָה

"נֶפֶשׁ-בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם-הוּא יוֹרֶא" (משלי י"א כ"ה) - נפש הנוהגת תמיד לברך אנשים אחרים ונותנת להם די מחסורם, תהיה מדושנת-עונג, תתענג על ה' ותזכה גם לשפע חומרי; ואדם המרווה את צמאונם של אנשים אחרים, גם הוא יִרווה, האל יגמלהו בכך שהוא בעצמו יִרווה וישבע.

על קצה הלשון

עובדיה ז"ל - תלמיד חכמים, בן תרבות, איש ספרא, אוהב אדם עם דרך ארץ שקדמה לתורה, רב פעלים שאת הדרך הורה לאגודה לטיפוח תרבות וחברה. וזָמר את אשכולות תימן וארָגָם עם שריגי גפן ארץ הבחירה, ושילב בין 'תימא' ו'תהודה' למכון המש"י – נכסי תרבות והעשרה.

עובדיה בן שלום

על ברית מֶלַח, מַלָּח וממולח

ה. הידעת?

א. בעקבות המלה 'שקערורות' - האותיות ע' ו-ק' 'אוהבות ', עפי"ר, לבוא סמוכות זו לזו: עקום, עקר, עקף, עקד, עקץ, צעק, עקב, מעוקב, לעקל, מועקה, עמק, ערק, עשק, עתיק, ענק, עסק, מקצוע, רקע, פקועות,קעור, שקע, תקע, בקעה, קערה, נקע, קרע, קבע, קובּעת, לקעקע, קרקע. הסיבה לכך, כי הגיית הק' ביסודה היא משורשי הלשון והחיך - וקרובה להגיית ה-ע' הגרונית. ובארמית הן עשויות להתחלף: ארעא=ארקא (ובעברית 'ארץ'); ומהן התעשרה העברית במלים: אירוע, ארעי, עראי והארקה.

אביב, ניסן וראש החודשים

1. מהו חודש ה'אביב'?

ר' אברהם אבן עזרא – 'כוכב' ללא מזל

עמודים

Subscribe to משה אוסי