משה אוסי

http://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpgפירושים רבים נכתבו על הפסוק: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", ואנחנו ננסה לפרשו כפשוטו – אכן האדם דומה לעץ השדה. ויתרה מזאת – העץ הנטוע בַטבע עם שורשיו העמוקים מסמל את הקשר החזק בין האדם לאדמתו. וכך נאמר בשמו של הבעש"ט: "אדם ואילן היינו הך, אחד קשה ואחד מך (נמוך), אדם ואילן - היינו הך".

  1. מקורו של שם החודש מרחשוןhttp://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpg

בתנ"ך נקרא שם החודש 'בול': "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת" (מל"א ו' ל"ח), כי בו יורדים גשמים ומלחלחים את הארץ (בלל=לחות, ומכאן ה'מבול'). וי"א ע"ש היבול של השנה החולפת, או כי אז נובל הכל.

א. ל"ב ד' – "הצור תמים פעלו": פעמים מספר מכונה ה' 'צור' (צוריאל, צורישדי), צור הוא סלע, וכמו הצור היציב והחזק והבלתי ניתן לשינוי, כך ה' - צור ישראל - תקיף ונחוש שאינו משתנה, ולכן נקרא הבורא – יוצר – שצר צורת האדם / החומר, מגביל וקובע להם את המוצקות ואת החוזק. ומכאן גם 'מצור' - שסוגר את העיר בחזקה, וכן ה'צואר' - כי הוא צר וקשיח.

א- "לֹא יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה וְלֹא-יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה" (כ"ב ה')

מה הסיבה לכך, ואיזו תועבה תצמח מכך?

1. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (י"ח י"ג)

אנו קוראים בפרשה. בימינו 'תמים' הוא נאיבי, ילדותי, שאינו שואל ואינו חוקר. ולא זו הוראתו במקרא! בלשון המקרא תמים הוא שלם, ללא פגם וחיסרון, כפי שמתרגם הירושלמי: שַׁלְמִין תְּהוֹן בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן= שלמים תהיו ביראת ה' א-לוהיכם.

להלן מגוון הוראותיו של המושג "תמים" במקרא:

על קצה הלשון

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם..את בְּרָכָה"

1. הבְּרָכָה – שפע מֵי הבְּרֵיכָה עם דיבוק של הַבְרָכָה

"נֶפֶשׁ-בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם-הוּא יוֹרֶא" (משלי י"א כ"ה) - נפש הנוהגת תמיד לברך אנשים אחרים ונותנת להם די מחסורם, תהיה מדושנת-עונג, תתענג על ה' ותזכה גם לשפע חומרי; ואדם המרווה את צמאונם של אנשים אחרים, גם הוא יִרווה, האל יגמלהו בכך שהוא בעצמו יִרווה וישבע.

על קצה הלשון

עובדיה ז"ל - תלמיד חכמים, בן תרבות, איש ספרא, אוהב אדם עם דרך ארץ שקדמה לתורה, רב פעלים שאת הדרך הורה לאגודה לטיפוח תרבות וחברה. וזָמר את אשכולות תימן וארָגָם עם שריגי גפן ארץ הבחירה, ושילב בין 'תימא' ו'תהודה' למכון המש"י – נכסי תרבות והעשרה.

עובדיה בן שלום

על ברית מֶלַח, מַלָּח וממולח

עמודים

Subscribe to משה אוסי