משה אוסי

'עת שערי רצון' – המכונה 'פיוט העקדה' – לר' יהודה בן שמואל אבן עבאס (רצוי לקרוא את המאמר כשהפיוט מונח לפניכם) – מושר בקהילות של יוצאי ספרד ובני עדות המזרח ברה"ש לפני התקיעות בשופר. הפיוט הוא תיאור דרמטי של עקדת יצחק המשלב בהרחבה מדרשי חז"ל. הפייטן אורג במלאכת מחשבת את המדרשים שנכתבו אודות סיפור העקדה – מדרשים שבאו למלא את הצמצום והשתיקה הנוראה שבסיפור העקדה, כפי שהוא משתקף בתורה.

א. מניין השם "אלול"?

http://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpg1. מה הפירוש אדר?

אדר הוא החודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו יחול חג הפורים. שמו של החודש מופיע במגילת אסתר ובספר עזרא פרק ו'. שֵם החודש, כשם שאר חודשי השנה, הובאו לארץ מבבל ע"י שבי ציון בתחילת בית שני. ישנן שתי הוראות לשרש אד"ר:

http://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpgפירושים רבים נכתבו על הפסוק: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", ואנחנו ננסה לפרשו כפשוטו – אכן האדם דומה לעץ השדה. ויתרה מזאת – העץ הנטוע בַטבע עם שורשיו העמוקים מסמל את הקשר החזק בין האדם לאדמתו. וכך נאמר בשמו של הבעש"ט: "אדם ואילן היינו הך, אחד קשה ואחד מך (נמוך), אדם ואילן - היינו הך".

  1. מקורו של שם החודש מרחשוןhttp://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpg

בתנ"ך נקרא שם החודש 'בול': "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת" (מל"א ו' ל"ח), כי בו יורדים גשמים ומלחלחים את הארץ (בלל=לחות, ומכאן ה'מבול'). וי"א ע"ש היבול של השנה החולפת, או כי אז נובל הכל.

א. ל"ב ד' – "הצור תמים פעלו": פעמים מספר מכונה ה' 'צור' (צוריאל, צורישדי), צור הוא סלע, וכמו הצור היציב והחזק והבלתי ניתן לשינוי, כך ה' - צור ישראל - תקיף ונחוש שאינו משתנה, ולכן נקרא הבורא – יוצר – שצר צורת האדם / החומר, מגביל וקובע להם את המוצקות ואת החוזק. ומכאן גם 'מצור' - שסוגר את העיר בחזקה, וכן ה'צואר' - כי הוא צר וקשיח.

א- "לֹא יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה וְלֹא-יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה" (כ"ב ה')

מה הסיבה לכך, ואיזו תועבה תצמח מכך?

1. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (י"ח י"ג)

אנו קוראים בפרשה. בימינו 'תמים' הוא נאיבי, ילדותי, שאינו שואל ואינו חוקר. ולא זו הוראתו במקרא! בלשון המקרא תמים הוא שלם, ללא פגם וחיסרון, כפי שמתרגם הירושלמי: שַׁלְמִין תְּהוֹן בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן= שלמים תהיו ביראת ה' א-לוהיכם.

להלן מגוון הוראותיו של המושג "תמים" במקרא:

על קצה הלשון

עמודים

Subscribe to משה אוסי